יום ראשון י"ט באב תש"פ
מדוע החמירו באיסור 'נולד' ביום טוב יותר מאשר בשבת?
דבר שהיה מוכן בכניסת השבת או יום טוב לשימוש מסוים, והשתנה מצבו באופן שמעתה הוא עומד לשימוש אחר – אשר מכוּנה 'נולד', על שם שינוי המצב של החפץ ש'הוליד' כביכול חפץ שונה מזה שהיה – יש אומרים שהוא 'מוקצה' בין בשבת ובין ביום טוב, ויש אומרים שאינו מוקצה כלל. ויש אומרים שהוא מוקצה רק ביום טוב, ולא בשבת; וטעם הדבר, מפני שאיסורי יום טוב קלים יותר מאיסורי השבת, חששו שיבואו לזלזל בו. וכן הלכה.
ולדוגמה: מאכל שהיה ראוי בעת כניסת השבת או יום טוב למאכל אדם, וכעת ראוי רק למאכל בהמה, מותר לטלטלו בשבת – כאשר הוא עומד למאכל בהמה, דהיינו, שמצויים באותו מקום בעלי חיים שמותר להאכילם בשבת – ואסור לטלטלו ביום טוב.
[שו"ע תקא, ז, ומשנ"ב ל; ביאורים ומוספים, 20; שועה"ר תצה, יג]
האם מותר לשחק בגלעיני מִשְׁמֵש שהוצאו מהפרי ביום טוב?
כאמור לעיל, 'נולד' אסור בטלטול ביום טוב. ולכן, קליפות, גלעינים וגרעינים, שהופרדו מפירות וירקות ביום טוב, כאשר בכניסת יום טוב היוו חלק מהפרי ונחשבו למאכל אדם – וכעת אינם ראויים למאכל אדם – אסורים בטלטול, אף באופן שבשבת היו מותרים בטלטול, (ראה במקורות).
וכך דינם של גלעיני מִשְׁמֵש המשַׁמשים בארץ ישראל כמשחק לילדים – שלמרות שהם ראויים לשימושם של הילדים, הרי הם נולד, כיון שבכניסת השבת היו מאכל, וכעת הם – לכל היותר – משחק ילדים.
אולם, אם נותר מעט מבשר הפרי על הקליפה או על הגלעין – וכמצוי בקליפת המנגו, בגלעיני האפרסק, ובחלק מגלעיני התמרים – הרי הם טפֵלים לבשר הפרי, ומותרים בטלטול.
[שו"ע ז, ומשנ"ב ל; ביאורים ומוספים, 19; וראה שו"ע שח, כז]
פתילה שדלקה ביום טוב ראשון – האם מותר לשוב ולהדליקה ביום טוב שני?
נאמר בתורה לגבי הכנת הַ'מָּן' לשבת: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ". ודרשו חכמינו ז"ל: "חול מכין לשבת וליום טוב; ואין יום טוב מכין לשבת, ואין שבת מכינה ליום טוב"; דהיינו, ביום טוב ושבת הסמוכים זה לזה, אין להשתמש ביום השני בדבר שנוצר ביום הראשון. ואיסור זה נקרא 'איסור הכנה'.
ובסוגים מסוימים של פתילות, כאשר דלקו פעם אחת, נעשית ההדלקה הבאה נוחה יותר; ולכן, אם דלקו בשבת, וביום ראשון חל יום טוב – יש אומרים שאסור לשוב ולהדליקן ביום טוב. ויש מתירים, משום שלדעתם אין 'הכנה' אוסרת בדבר שכבר נוצר לפני שבת, ורק השתנה מעט בשבת. והלכה כמותם, אך ראוי להחמיר. ואם אין פתילות אחרות, יש להצית את צידן האחר של הפתילות.
[שו"ע תקא, ז, ומשנ"ב לג-לד; וראה שעה"צ תקג, ד]