וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה (בראשית יח יז)
בגליון הנפלא 'הפותח' הבאתם מהרה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א, שהביא בשם הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע, שכאשר האדם מבקש ומתפלל מהקב"ה על ענין מסוים, וזמן קצר אחר תפילתו אירע לו איפכא ממה שביקש, כגון המבקש לרפואת החולה ובתום תפילתו נודע לו שהחמיר מצבו של החולה – יֵדָע נאמנה שתפילתו התקבלה, ואילו אם רואה תיכף את הישועה, אינו מוכרח שיהיה לזה קיום
וברצוני להוסיף על הדברים, ממה שכתב הרה"ק ממונקאטש זי"ע על הפסוק בפרשתנו "וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה" (בראשית יח יז), על גודל מעלת התפילה 'שלא' נתקבלה.
שהנה לכאורה יש להבין בפסוק זה, הלא גלוי וידוע לפני יתברך שמו שלא יועיל כלל תפילתו של אברהם, ואם כן מה לו להטריחו שירבה בתפילתו. ועוד יש להבין, מה המשך הקרא (יח יז- יח) "ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ". ולכאורה מה שייכות הוא לכאן שאברהם אבינו יהיה לגוי גדול.
ונראה לבאר על פי מה דאיתא בספר 'תפארת בנים' (ליקוטי אמרים ד"ה ברכות דף ל"ד ע"ב) וזה לשונו: "כל מצוה שהוא גדולה יותר ברום גבוהים, זהו קשה לקיימה יותר, כדאשכחן בכמה דוכתי, והנסיונות גדולות יותר בזה… והנה הוא מילתא דמסתברא, כי מי שמתפלל על איזה דבר והקב"ה נותן לו מבוקשו, ואם כן אף שבודאי יש לו גם שכר התפלה בפני עצמו כיון שקיים מצות השי"ת לבקש צרכיו מאת השי"ת. אבל בוודאי דמי 'שלא נתקבלה תפלתו' ח"ו, שלא נעשה מבוקשו, דאז שכר תפלתו גדול יותר, כיון דלא נהנה בהאי עלמא ממצות התפילה כלל… ועל כן… כשרואה… שאין תפילתו נתקבלה ח"ו, אם כן התפלה הזאת שכרה גדולה מאוד עד שמי רום למעלה למעלה ראש, ואז נראה להאדם שיש לו כמה עיכובים ומניעות כדי… למונעו שלא יתפלל… ואז כשיתחזק ויתפלל, יהיה כוחו ושכרו יותר גדול. אבל כשנתקבל תפלתו, דאז אין שכר תפלה גדול כל כך, ועל כן אין לו מניעות כל כך… על כל פנים בוודאי ישמעו לתפלתו וישמע ה' וימלא משאלתו לטובה ויעשה פירות לטובה, עכ"ל.
ולפי זה יש לומר, שאף על פי שהקב"ה ידע מתחילה שלא יועיל כלל תפילת אברהם אבינו, אעפ"כ הודיע לאברהם אבינו שרוצה להפוך את סדום, כדי שעל ידי שלא יראה שום פועל יוצא ופירות מתפילתו, הרי בתפילה זו יהיה שכרו יותר, וזה יועיל לדורות ולכלל ישראל למשך כל הדורות. ולכן דייקא רצה ה' שלא יהיה נענה בתפילות אלו, דעל ידי זה כשיתחזק ויתפלל, יהיה כוחו ושכרו יותר גדול כנ"ל.
ואולי זה היה כוונתו של הקב"ה גם כאשר משה רבינו התפלל תקט"ו תפילות שיזכה ליכנס לארץ ישראל, אז עיכב אותו ה' להתפלל עוד תפלה, אבל לא עיכב אותו מלהתפלל מיד בהתחלתו של תקט"ו תפילות – שרצה הקב"ה שיתפלל תקט"ו תפילות 'שלא יתקבלו', ועל ידי זה יהיה שכר תפלתו גדול מאוד, כיון שלא נהנה בהאי עלמא ממצות התפלה כלל.
תודה רבה ובכבוד רב
אשר בערגער
(מח"ס 'אשרי לב' ו'עין הבדלח')