השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם דווקא המקדש צריך לשתות מכוס הקידוש?
מה הדין כאשר המקדש לא טעם מן היין לאחר הקידוש? וכיצד יוצאים יד"ח קידוש באופן שהמקדש לא יכול לטעום מן היין? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"א סעיף י"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם צריך לטעום מהיין של הקידוש שיעור של 'מלוא לוגמיו', דהיינו, למלאות את הפה ביין מצד אחד, ואם לא טעם מכוס של קידוש, לא יצא יד"ח קידוש, בסעיף י"ד מבואר בשו"ע ג' שיטות האם דווקא המקדש צריך לשתות 'מלוא לוגמיו', או אפשר לתת לאחד מהשומעים, או אפילו אם כמה אנשים שותים השתייה מצטרפת ל'מלוא לוגמיו'.
מבואר בהלכה, שגם אם אחד מהמסובים טעם 'מלוא לוגמיו' מהכוס של הקידוש, יצאו כולם יד"ח, במשנה ברורה מוסיף, שדווקא אחד מהשומעים יטעם מהכוס 'מלוא לוגמיו', אבל אדם מן הצד שלא יצא בקידוש זה, לא יכול לשתות, ודינו כמו 'נשפך הכוס' ולא שתו ממנו, ולשיטה זו, אין שתיית שניים מצטרפת לשיעור 'מלוא לוגמיו', אלא צריך אחד שישתה שיעור, ורק אז יש לזה את החשיבות של שתיית 'מלוא לוגמיו', ויוצאים בזה יד"ח, ומצווה מן המובחר שיטעמו כולם.
י"א שבזה שכולם שתו יחד שיעור של 'מלוא לוגמיו', יצאו יד"ח, וצריך שלא יפסיקו מתחילת השתייה עד לסופה יותר משיעור של כדי אכילת פרס, כדי שתצטרף שתיית כולם יחד לשיעור זה.
שיטת הגאונים, שאם לא טעם המקדש, לא יצאו יד"ח, וראוי לחוש לדבריהם, ודווקא בקידוש הלילה, אבל בשאר דברים שטעונים כוס, מודים הגאונים שמספיק שיטעם אדם אחר.