השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הטעם שהשבת שלפני פסח נקראת 'שבת הגדול'? • מדוע צריך לבדוק את החמץ והרי מספיק שיבטלנו? • ומאימתי מתחיל זמן הבדיקה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן ת"ל סעיף א' – תל"א סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שבת שלפני פסח נקראת 'שבת הגדול' מפני הנס שנעשה בו, ומבאר המ"ב, שבאותה שנה שעם ישראל יצאו ממצרים, י' בניסן חל בשבת, ובי' בניסן הם היו מצווים במצות 'ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית', והם קיימו את המצוה, והשה היה האלוהים של המצריים, והמצריים ראו את הדבר הזה, ולא הזיקו את בני ישראל, וזהו הנס שנעשה באותה שבת.
במנחה בשבת הגדול, המנהג לומר חלק מההגדה, מ'עבדים היינו', עד 'לכפר על כל עוונותינו', וטעם הדבר מבאר המ"ב, מפני שאז התחילה הגאולה והניסים, וכך שיטת הרמ"א, אבל הבה"ל מביא שהגר"א חולק, וסובר שלא אומרים את ההגדה לפני ליל הסדר, וכמו שכתוב, 'יכול מבעוד יום, לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך', ולא קודם לכן.
בתחילת ליל י"ד בניסן בודקים את החמץ לאור הנר בחורים ובסדקים, בכל המקומות שדרך להכניס שם חמץ, ומבאר המ"ב, שמהתורה בביטול בעלמא סגי, וכאשר אדם מבטל את החמץ, מן התורה אינו עובר עליו בבל יראה ובל ימצא אע"פ שהחמץ נמצא ברשותו, ובכ"ז, חז"ל לא הסתפקו בביטול, אלא הצריכו גם לבדוק אחרי החמץ ולבערו מהעולם, כיוון שהביטול תלוי בליבם של בני אדם, ואדם שיש לו הרבה חמץ יקר, אע"פ שהוא אומר כלפי חוץ שהוא מבטל את החמץ ומפקיר אותו והוא לא נחשב בעיניו, אבל אם בלב פנימה הוא לא חושב כך, הביטול לא חל ולא מועיל, ולכן תיקנו חז"ל גם לבדוק אחרי החמץ ולבער אותו מהעולם, ועדיין יצטרך לבטל, שמא לא מצא את כל החמץ.
זמן בדיקת החמץ מתחיל מיד בצאת הכוכבים כשעדיין יש קצת אור היום, וראוי להתחיל אז לבדוק, כדי שלא יתרשל או לא ישכח.
המ"ב מבאר, שתיקנו חז"ל לבדוק בליל י"ד, כיוון שצריך לבדוק גם בחורים ובסדקים אחר החמץ, ולצורך כך צריך נר, ואור הנר מאיר יותר בלילה מאשר ביום, ועוד, כיוון שבלילה בני אדם מצויים בבתיהם.