השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
גוי שקונה חמץ לעצמו לפני פסח האם מותר ליהודי לבקש ממנו שיקנה גם בשבילו שמא יצטרך חמץ לאחר הפסח? • ומה הטעם שאסור ליהודי למכור את החמץ לגוי בתנאי שלאחר הפסח לא ימכור אותו לאף אחד חוץ ממנו? • ואיך יכול היהודי להבטיח במכירת החמץ שלאחר הפסח החמץ יחזור אליו בלבד? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ח סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מותר ליהודי לומר לגוי לפני פסח, אתה הולך למקום מסוים לקנות חמץ לעצמך במנה, תוסיף ותקנה כמות כפולה, שמא אני אצטרך את החמץ לאחר הפסח, ואני אקנה ממך אותו, ואין בזה שום איסור, כיוון שבימות הפסח החמץ היה בבעלות הגוי, ומוסיף המ"ב, אפילו אם היהודי מתחייב לקנות מהגוי את החמץ לאחר הפסח, בכ"א מותר.
אסור ליהודי למכור את חמצו לגוי ולומר לו, אם תעשה כך וכך בפסח או לאחר הפסח, החמץ יהיה שלך, והטעם, כיוון שכל עוד והגוי לא ביצע את המעשה, החמץ נשאר של היהודי, ועובר על החמץ בבל יראה ובל ימצא, ואם היהודי אומר לגוי, אם תעשה כך וכך, מעכשיו החמץ יהיה שלך, דהיינו מלפני פסח, מעיקר הדין מותר, כי אם הגוי יבצע את אותה פעולה, החמץ יהיה שלו לפני פסח, נמצא שבפסח החמץ היה בבעלות הגוי, אבל אסור לעשות כך משום חומרא דחמץ.
עוד אומר המ"ב, גם באופן כזה שהיהודי בא אל הגוי בערב פסח ואומר לו, אם תעשה כך וכך החמץ יהיה שלך כבר מעכשיו, יש בזה איסור, כי מדובר באופן שהיהודי התנה עם הגוי, שמתי שהיהודי ירצה, הוא יביא את דמי המקח, ויחזיר את המקח בחזרה, ולכן, אע"פ שהחמץ בבעלות הגוי כביכול, החמץ לא נחשב כמו שהא בבעלות הגוי, שהרי בכל רגע יכול לפדות את החמץ, וממילא יש בזה איסור.
אסור ליהודי לומר לגוי, אני מוכר לך את החמץ בתנאי שלא תמכור את החמץ לאף אחד אלא לי, ובכך הוא רוצה להבטיח שהגוי יחזור וימכור לו את החמץ, וטעם האיסור הוא, כיוון שאם הגוי יעבור על התנאי וימכור את החמץ למישהו אחר, המכירה תתבטל, ולמפרע היהודי עבר על בל יראה ובל ימצא, ולכן יאמר לו באופן כזה, אני מוכר לך את החמץ הזה, ואני משייר לעצמי זכות במקח, שלא תוכל למכור את החמץ למישהו אחר, שאז גם אם הגוי ירצה למכר למישהו אחר, המכירה לא תחול, ובכך היהודי מבטיח שהגוי לא ימכור למישהו אחר.