מדוע צריך להיזהר בזמן שמברך ברכות התורה לא להסתכל בספר תורה?
האם חייבים להראות לעולה לתורה היכן אוחזים לפני שמברך?
האם בזמן הברכה הראשונה הספר תורה צריך להיות סגור או פתוח?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קל"ט סעיף ד'
-סדר קריאת התורה וברכותיה-
התקנה הקדומה של ברכות התורה | גזירת חז"ל שמחמתה שינו את התקנה | ברכות אלו דאורייתא או דרבנן? | מה הדין כשטעה והפך בין הברכות? | יראה מקום הקריאה קודם שמברך | בשעת הברכה האם הס"ת פתוח או סגור? | למנהג שנשאר הס"ת פתוח יעצים עיניו | כיסוי הס"ת בין גברא לגברא
מעיקר הדין, מספיק מה שמברכים ברכת התורה ברכה אחת בתחילת התורה וברכה אחת בסוף קריאת התורה, כלומר, העולה הראשון מברך ברכה ראשונה "אשר בחר בנו" והעולה האחרון מברך ברכה אחרונה "אשר נתן לנו", והסיבה שכל עולה לתורה מברך פעם נוספת ברכה ראשונה ואחרונה, גזירה משום הנכנסין והיוצאין, דחששו חז"ל שמא יהיו אנשים שיכנסו באמצע קריאת התורה לבהכנ"ס, ויחשבו שאנשים עולים לתורה בלי לברך, לא לפני הקריאה ולא אחרי הקריאה, והם לא ידעו שכבר בתחילת הקריאה מישהו ברך, ובסוף הקריאה מישהו עתיד לברך פעם נוספת, ולכן תקנו חז"ל שכל עולה לתורה יברך ברכה ראשונה ואחרונה.
הברכה שמברכים אחרי העליה לתורה "אשר נתן לנו תורת אמת", ודאי שהיא דרבנן, אבל הברכה שמברכים לפני קריאת התורה, מבואר במ"ב שבאופן שהוא לא ברך ברכת התורה בבוקר, אז אותה ברכה שמברך לפני קריאת התורה, היא ברכה מדאורייתא.
אדם שטעה וברך ברכה ראשונה "אשר נתן לנו", מה יברך ברכה אחרונה, מבואר במ"ב, שאם הוא כבר סיים את הברכה הראשונה, ואחר שסיים ואמר "ברוך אתה ה', אז הוא נזכר שהוא טעה וברך ברכה ראשונה "אשר נתן לנו" במקום "אשר בחר בנו", בכזה אופן יברך בסוף הקריאה "אשר בחר בנו".
כאשר אדם רוצה לעלות לתורה ולברך ברכת התורה, צריך קודם להראות לו את המקום שבו אמורים להתחיל לקרוא לו, ואז יברך, כדי שידע על מה הוא מברך.
בשעת ברכה ראשונה של ברכת התורה, דעת השו"ע שפותחים את הס"ת, והעולה רואה את המקום שבו צריך להתחיל לקרוא לו, ומברך ברכת התורה, ולא גוללים את הס"ת, והטעם, כדי לא לגרום טרחא דציבורא, כיון שאח"כ יצטרכו שוב לפתוח אותו, אם כי הבה"ל אומר שיש אומרים שהס"ת צריך להיות סגור בשעה שמברכים את הברכה הראשונה, מסיים הבה"ל "נהרא נהרא ופשטא" וכל מקום ינהגו לפי מנהגם, בשעת ברכה אחרונה גוללים את הס"ת, כיון שבלאו הכי צריך לגלול את הס"ת בין גברא לגברא, כיון שזה בזיון להשאיר אותו פתוח בין גברא לגברא, וכיון שבלאו הכי צריכים לגלול, אז כבר גוללים מתחילת הברכה האחרונה של אחר קריאת התורה.
מבואר ברמ"א שאע"פ שמעיקר הדין בשעת ברכה ראשונה של העולה לתורה הס"ת יכול להשאר פתוח, בכ"ז יהפוך את פניו, כדי לא להסתכל בס"ת, כדי שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה, והמ"ב כותב, שיותר טוב לעצום את עיניו.
סעיף ה'
נהגו לכסות את הכתב בין גברא לגברא, כלומר, להשאיר את הס"ת פתוח, ולשים עליו פרוכת, והרמ"א אומר,שבמדינות אלו נהגו לגלול את הס"ת בין גברא לגברא, וא"צ לכסות בסודר, אא"כ מאריכים הרבה בין גברא לגברא כגון שאומרים מי שברך וכו', שאז צריך גם לגלול וגם לכסות עם הפרוכת.