נחשב צורך רבים?│ ומה הוא הכלל בדין עשיית מלאכה לצורך רבים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ד]
מלאכה במועד לצורך רבים
בסימנים הקודמים התבארו כמה היתרים בעניין עשיית מלאכה בחול המועד בדבר שהוא צרכי רבים:
דבר האבד – מותר לעשות אותו בחול המועד אפילו בלי שינוי כדרכו, ומותר ליטול שכר על מלאכה כזאת רק אם לא כיוון את מלאכתו במועד.
פועל שאין לו מה יאכל – מותר לו לעשות מלאכה אפילו בלי שינוי.
צרכי מועד – מותר לעשות אותם רק על ידי שינוי ואסור ליטול עליהם שכר.
מעשה הדיוט – מותר רק בשינוי, ואסור ליטול עליו שכר.
נטילת שכר עבור מלאכה לצורך רבים
צרכי רבים מותר לעשות בחול המועד אפילו אם כיוון מלאכתו למועד, ואפילו בפרהסיא, ואם זה צרכי רבים כאלה שיש בהם גם צורך המועד, מותר לעשות אותם אפילו מעשה אומן, אבל אם זה צרכי רבים שאין בהם צורך למועד עצמו אלא לאחר המועד, מותר לעשות אותם בחול המועד רק במעשה הדיוט, והביאור הלכה דן, האם מותר ליטול שכר עבור מלאכה שנעשית בחול המועד לצורך רבים, ומביא מהמגן אברהם ושאר אחרונים, שאם זה צורך רבים שיש בו גם מצוה, מותר ליטול עליו שכר, אבל צרכי רבים כזה שאין בו מצוה, אסור ליטול עליו שכר, ומביא מהפרי מגדים, שאפילו בלי צורך מצוה, מותר ליטול שכר על מלאכה שהיא צרכי רבים, משום שעצם זה שזה צרכי רבים, זה נחשב לצורך מצוה.
מלאכות הנחשבות צורך רבים
צרכי רבים הוא כגון לתקן דרכים ולהסיר מהם המכשולות, ומביא המשנה ברורה, שכתוב בגמרא, שאם לא מתקנים את הדרכים ואחר כך קורה מכשול שמישהו חלילה נהרג, הדין הוא, שמי שהיה לו אפשרות לתקן והוא לא תיקן, נחשב שופך דמים, ומותר גם לתקן את המקוואות בחול המועד, וכן מותר לעשות מקווה חדשה באופן שהעבודה תיגמר בחול המועד עצמו, אבל אם העבודה תיגמר לאחר המועד, מותר רק מעשה הדיוט, ובניית מקווה זה מעשה אומן.
בניית בתי כנסת
צרכי רבים המותרים בחול המועד, הם רק כאלו שצריכים לגוף האדם, אבל צרכי רבים שאינם לגוף האדם, כגון בניין בית הכנסת, אסור, כיוון שזה רק צורך לרוחניות האדם, ואפילו אם התחילו כבר לבנות אותו וצריך רק להשלים את בנייתו בחול המועד, אסור, מפני שזה מעשה אומן.
כתבו הפוסקים, שבזמן הזה, בניית בית הכנסת הוא דבר האבד, וחוששים שאם ימתינו עד לאחר המועד, הגוי יתעכב ולא יבנה אותו, ולכן אם יש צירוף של דבר האבד הדין הוא שזה מותר גם במעשה אומן, וכתב בספר מאמר מרדכי, הכל לפי המקום והזמן, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, וכתב השער הציון, שתמיד מותר לבנות אותו על ידי גוי.
מינוי גבאים
כאשר צריך למנות גבאים ופרנסים וצריך לכתוב באותו עניין, והרי הדין הוא שצרכי רבים מעשה אומן אסור אלא אם כן יש בו צורך הגוף, וזה אין בו צורך הגוף, לכן לא יכתוב את זה בכתב אשורית.
שאר צרכי מצוה במועד
שאר צרכי מצוה גם אסור לעשות במלאכת אומן בחול המועד, אבל מעשה הדיוט מותר לעשות גם ללא צרכי מצוה.
תיקון בורות
בורות ומעיינות של רבים שנפל בתוכם עפר ואבנים והם התקלקלו, מותר לתקן אותם בחול המועד אפילו אם הרבים אינם צריכים אותם, משום שזה לא מעשה אומן, אבל אסור לחפור בור חדש ,כיוון שזה מעשה אומן, אבל אם כן הרבים צריכים אותו עכשיו, מותר אפילו אם כיוונו מלאכתם למועד.
חפירת בורות
אסור לחפור בורות שיחין ומערות של יחיד בחול המועד, אפילו אם צריך אותם עכשיו לחול המועד, אבל אם הם היו עשויים כבר והתקלקלו, רק אם הוא צריך אותם עכשיו, מותר לתקן אותם, משום שמספיק להם תיקון במעשה הדיוט, כיוון שיחיד לצורך המועד זה כמו רבים לאחר המועד, וכשם שרבים לאחר המועד מותר במעשה הדיוט, כך יחיד לצורך המועד מותר במעשה הדיוט, וכן מותר להמשיך מים לתוכם אפילו אם הוא לא צריך אותם עכשיו, כיוון שאין בזה טורח מרובה, אבל אסור לעשות חריץ ולהעביר מים דרכו.
בניית חריץ להעברת מים
מותר לעשות חריץ במעשה הדיוט מחוץ לעיר, כדי שיעברו בתוכו מים מהנהר לעיר בשביל שישתו ברווח ואפילו שהמלאכה לא תיגמר במועד, משום שזה צורך רבים, ומותר אפילו כיוון מלאכתו למועד והיה בזה טירחה יתירה ופרהסיא, וטעם ההיתר הוא משום שזה מעשה הדיוט.
כלל הדברים:
צרכי רבים, אפילו בפרהסיא, ואפילו כיוון מלאכתו במועד, ואפילו אם יש בזה טירחה, אם זה מעשה הדיוט, מותר אפילו אם זה לצורך אחר המועד, אבל אם זה מעשה אומן, גם אם זה בצינעה ולא כיוונו מלאכתם למועד בכל זאת מותר רק אם זה לצורך המועד, וצורך יחיד מותר רק במעשה הדיוט, ורק לצורך המועד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א