יום שלישי י"ב בכסלו תשע"ט
מדוע אסור לאסוף פירות שהתפזרו בחצר בשבת?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'מְעַמֵּר', שהיא איסוף התבואה לאחר קצירתה וקשירתה לחבילות חבילות, המכונות 'עֳמָרִים'; ונכלל במלאכה זו כל איסוף של פירות ושאר גידולי קרקע לערימה, או לתוך כלי.
ואין האיסור אלא באיסוף הפירות במקום גידולם, בשדה או בגינה, אבל האוסף בבית ובחצר אינו עובר על איסור מעמר. אולם, פירות שהתפזרו בחצר, שאינה מקום גידול הפירות – אסור מדרבנן לאוספם, משום 'עובדין דחול', דהיינו שפעולה זו היא כדרך המלקטים פירות בשדה.
ונחלקו הפוסקים אם איסור זה הוא רק באיסוף לתוך כלי, או גם באיסוף לתוך חיקו או לתוך כיסי בגדיו של האוסף.
[שו"ע שלה, ה, משנ"ב יז-יח, וביה"ל ד"ה אחד; ביאורים ומוספים דרשו, 17]
האם מותר לאסוף צעצועים שהתפזרו בחצר בשבת?
בהמשך לאמוּר: פירות שנפלו על הקרקע ולא התפזרו, מותר לאוספם אף לתוך כלי, כיון שבאופן זה אין האיסוף נראה כעובדין דחול.
אך אם נפלו לתוך עפר וכדומה – דינם כדין פירות שהתפזרו, כיון שהאיסוף מתוך העפר נראה כ'עובדין דחול'; ואם אין בכוונתו לאכול את הפרי לאלתר, אסור להוציאו מתוך העפר גם משום איסור 'בורר'.
ופירות שהתפזרו בתוך הבית – יש אומרים שדינם כפירות שהתפזרו בחצר, ויש חולקים, ויש שהחמיר בפיזור רב והקל בפיזור מועט.
ובדברים שאינם גידולי קרקע – יש שכתב שאין איסור כלל, משום שאין באיסופם עובדין דחול; ולכן, לדוגמה, מותר לאסוף צעצועי ילדים שהתפזרו, ואף לתוך כלי.
[שו"ע שלה, ה, משנ"ב יז, ושעה"צ יג; ביאורים ומוספים דרשו, 18 ו־21; ארחות שבת יח, הע' קכו]
מהו איסור 'ביטול כלי מֵהֶיכֵּנוֹ'?
חכמינו ז"ל תיקנו שלא להניח בשבת חפץ של 'מוקצה' על גבי חפץ המותר בטלטול, ואיסור זה מכונֶה: 'ביטול כלי מֵהֶיכֵּנוֹ', כלומר, ביטול כלי מסוג השימוש שהיה מוכן (- ראוי) לו קודם לכן, שהרי טרם שהניח בו את המוקצה, היה הכלי ראוי לכל סוגי השימושים, וכעת נעשה טפל למוקצה, ונאסר – לפחות כל עוד המוקצה מונח בו – בטלטול.
וטעם איסור זה: יש אומרים משום שהוצאת הכלי מכלל שימוש דומה כביכול לשבירת הכלי, האסורה משום מלאכת 'סותר'; ויש אומרים להיפך, שהיא דומה כביכול לחיבור הכלי לקרקע, האסורה משום מלאכת 'בונה'. ולצורך מניעת הפסד כספי רב – מותר לבטל כלי מהיכנו.
[שו"ע שלה, ד; ביאורים ומוספים דרשו, 14]