יום ראשון כ"ז בתמוז תש"פ
מדוע אסור לאכול מבשר בהמה לפני בדיקת ריאותיה?
ביום זה נלמד מספר הלכות הקשורות בשחיטת בהמה ובדיקתה: 1. אסור לאכול מבשר בהמה כשהיא מפרכסת לאחר שחיטתה, עד ליציאת הנפש.
- מדאורייתא, מותר לאכול מבשר בהמה לאחר שחיטתה, אף ללא בדיקת ריאותיה מחשש 'טריפה', אולם, חכמינו ז"ל תיקנו לבדוק כל בהמה לפני אכילתה, וכדי שלא יזלזלו המון העם בתקנת חכמים, הוסיפו ואסרו את אכילת הבהמה לפני הבדיקה.
- בהמה הנוטה למות, מותר לשוחטה ולאכול מבשרה, אך אם אינה מסוגלת לעמוד על רגליה, אסור לאכול מבשרה אלא אם כן פירכסה לאחר השחיטה.
[משנ"ב תצח, לו; וראה שו"ע ו; ביאורים ומוספים דרשו, 37]
Maor Kinsbursky Flash90
מהי כמוּת ה'אוכל נפש' שהותרה מלאכה ביום טוב לצורכו?
יש שכתבו שמלאכת 'אוכל נפש' ביום טוב לא הותרה אלא לצורך אכילת 'כזית' (17-50 סמ"ק, לשיטות השונות) ויותר, ויש שהוסיף שלא הותרה אלא לצורך אכילת 'כזית' על ידי אדם אחד; ויש שכתבו שמלאכת 'אוכל נפש' מותרת אף לצורך אכילה של פחות מ'כזית', וכן הורו כמה מפוסקי זמננו.
ויש שכתב שעשיית מלאכה לצורך אוכל נפש מותרת רק כשהאכילה המיועדת היא כדרך אכילה רגילה, אבל אם האכילה המיועדת היא 'אכילה גסה', וכגון שכל אלו העשויים לאכול מהמאכל שבעים לחלוטין, באופן שכל אכילה נוספת תהיה אכילה יתירה שאין בה הנאה – אסור לעשות את המלאכה.
[ביאורים ומוספים דרשו תצח, 35]
האם מותר לעשות ביום טוב מלאכת 'אוכל נפש' שאינה לצורך היום?
עשיית מלאכת אוכל נפש שלא לצורך יום טוב – באופן ובזמן שניתן להשתמש בתוצאותיה ביום טוב – אינה אסורה מדאורייתא אלא מדרבנן. ולכן, במקרה שההימנעות מעשיית המלאכה כרוכה בהפסד רב, התירו חכמינו ז"ל לעשות מלאכת אוכל נפש שאינה לצורך היום, ובתנאי שניתן להשתמש בתוצאות המלאכה ביום טוב.
ולדוגמה: בהמה העומדת למות, ואם לא ישחטוה ביום טוב תמות מאליה ותהפוך לנבילה, אשר כדי למנוע את ההפסד, התירו חכמים לשוחטה ביום טוב, אף שאין צורך לאכול מבשרה ביום טוב; ובתנאי שנותר מספיק זמן עד לשקיעה של מוצאי יום טוב, שבו ניתן יהיה לאכול לפחות מעט מבשר הבהמה.
[שו"ע תצח, ו, ומשנ"ב לד; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 35]