היום נלמד: הזכרת 'שֵׁם ומלכות' בברכה
יום שלישי כ"ט בניסן תשע"ז
מדוע אין אומרים 'מלך העולם' בברכה הראשונה של 'שמונה עשרה'?
בכל ברכה מזכירים 'שֵׁם ומלכות' בפתיחתה: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם". אולם, בקבוצת ברכות המסודרות בזו אחר זו ושייכות זו לזו, כגון ברכות קריאת שמע, ברכת המזון, והברכות שלאחר ההפטרה, ישנה פתיחה בשם ומלכות רק לברכה הראשונה, וכל הברכות נסמכות על פתיחת הראשונה. ובתפילת 'שמונה עשרה', משמשות המילים "הא-ל הגדול" שבתחילת הברכה הראשונה, במקום הזכרת המלכות. ובברכת 'תפילת הדרך' לא נזכרת מלכות, משום שאין עליה 'שֵׁם' ברכה, אלא היא כתפילה בעלמא, אשר רק מפני שהיא ארוכה, הנהיגו חכמים לחותמהּ בנוסח של ברכה: "ברוך אתה ה'". [שו"ע ריד, א, ומשנ"ב א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1; והרחבה על פי טור קי, ו]
מי שאמר בפתיחת ברכה: "ברוך אתה הא-ל מלך העולם" - האם יצא ידי חובתו?
מי שהחסיר בפתיחת ברכה את שֵׁם 'ה'', או 'אלקינו', יצא ידי חובתו, אך אם החסיר את שני השֵׁמות לא יצא ידי חובה. ואם אמר במקום שני השמות את אחד השמות הבאים: אלקים, אלו-ה, א-ל, ש-די, צב-אות, רחמנא - ויש אומרים גם: אהי-ה אשר אהי-ה - יצא ידי חובה; וכן אם אמר 'המקום', יתכן שיצא ידי חובה. ומי שהחסיר את הזכרת המלכות - גם כן לא יצא ידי חובה, ואף אם אמר "מלך" והחסיר רק את המילה "העולם"; אולם אם אמר 'המלך', יצא ידי חובה. ויש שהורה שגם אם אמר "אבינו הגדול", או "אב העולם", יצא ידי חובה, משום שלשון 'אב' נחשבת כלשון של מלכות. [שו"ע ריד, א, משנ"ב ד ו־ה, שעה"צ ב ו־ג, וביה"ל ד"ה ואפילו; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 4 ו־5]
סיימת ברכה יחד עם חבירך - האם תענה 'אמן' על ברכתו?
אין ראוי לאדם לענות 'אמן' אחר ברכת עצמו; ובברכת המצוות והנהנין, אסור לענות, משום 'הפסק'. אולם, לדעת השולחן ערוך, בשתי ברכות ויותר המסודרות בזו אחר זו, ושייכות זו לזו - עונה המברך אמן לאחר ברכת עצמו; ונחלקו הפוסקים אם לדעתו יש לנהוג כן גם בברכות שלאחר ההפטרה. ולדעת הרמ"א, רק בברכת 'בונה ירושלים' שבברכת המזון עונה המברך עצמו אמן. ובברכת 'גאל ישראל' שבשחרית, לכל הדעות אין לנהוג כן. והמסיים ברכה בשעה שחבירו מסיים - אם מדובר בברכה זהה, לא יענה אמן על ברכת חבירו, אלא אם כן מדובר בברכה האחרונה שבקבוצת ברכות, כנ"ל; ואם מדובר בברכה שונָה, יענה אמן. [שו"ע רטו, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 2, 3 ו־6]