היום נעסוק בנושא: 'ברוך שֵׁם' הנאמר אחרי פסוק ראשון של קריאת שמע
יום רביעי כ כסלו תשעו
מדוע אומרים 'ברוך שם' בלחש?
לפני פטירת יעקב אבינו עליו־השלום אמרו כל בניו לפניו "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", וענה אחריהם: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שהוא שבח שהמלאכים אומרים. ותיקנו חז"ל לאומרו לאחר הפסוק 'שמע ישראל' בקריאת־שמע, אך מכיון שלא נכתב בתורה לאחר פסוק זה, ומפני שהוא שבח השייך למלאכים, תיקנו לאומרו בלחישה. ונחלקו הפוסקים אם תקנת הלחישה היא אף באמירת 'ברוך שֵׁם' שבסוף 'אנא בכח', בסוף תפילת 'יום כיפור קטן' הנאמרת בערבי ראש־חודש, או לאחר 'ברכה לבטלה'. [סעיף יג וס"ק ל; ביאורים ומוספים דרשו, 22]
השוכח לומר 'ברוך שֵׁם' - האם צריך לחזור לתחילת הקריאה?
השבח "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" נחשב במידת מה כפסוק הראשון שבקריאת־שמע, כיון שבשניהם נמצאת קבלת עול מלכות שמים שבמצות הקריאה, ולכן אם אמרוֹ ללא כוונה, ישוב ויאמרנו; ואם שכח לאומרו, ונזכר בכך בהמשך הקריאה, יאמרנו במקום שנזכר. ויש לשהות מעט בינו לבין הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך...", כדי להבדיל בין קבלת עול מלכות שמים לשאר המצוות שבפרשה; אך יש להפסיק גם בין הפסוק 'שמע ישראל' ל'ברוך שם', כיון שעיקר קבלת העול היא בפסוק שמע ישראל. [סעיף יד, ס"ק לא, וביה"ל ד"ה אחר; ביאורים ומוספים דרשו, 20, וראה שם, 24]
על איזו ברכה ניתן לענות 'אמן אמן'?
השומע שני אנשים מברכים כאחד, ומסיימים את ברכתם בשווה, או שהשני מסיים ב'תוך־כדי־דיבור' לראשון - רשאי לענות 'אמן' אחד על שתי הברכות, או לענות 'אמן אמן', ויכוון בכל אחד מהם לברכה שעונה עליה; ולכתחילה ראוי לענות 'אמן ואמן'. ואם השני מסיים את ברכתו לאחר תוך־כדי־דיבור מהראשון - יענה על כל ברכה בנפרד. אכן, אין לענות אמן פעמיים על ברכה אחת; ויש מהאחרונים שכתב שברכה שיש בה גם שבח וגם בקשה - כגון: "רפאנו ה' ונרפא... רופא חולי עמו ישראל" - ניתן לענות עליה 'אמן אמן', אחד על השבח והאחֵר על הבקשה. [סעיף יב וס"ק כח; ביאורים ומוספים דרשו, 19]