מי שאין לו את אחד מחמשת המינים שיוצאים בהם יד"ח מרור באלו עוד מינים יכול לקיים את המצוה? • האם מברך את ברכת המרור על המינים האחרים שלא נזכרו בשו"ע? • ומדוע עושים את החרוסת עבה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ג סעיף ה' בדברי הרמ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר הרמ"א, אם אין לו את אחד מחמשת מיני הירקות הנזכרים בדברי השו"ע לקיום מצות מרור, יקיים את מצות מרור בלענה או בשאר ירק מר, ומוסיף המ"ב, שצריך שבאותו ירק מר יתקיימו הסימנים הנזכרים בגמרא, דהיינו, שיהיה ראוי לאכילה, ושיש לו 'שרף', דהיינו, שכשחותכים אותו, יוצא ממקום חיתוכו מוהל לבן כחלב, וכן צריך שיהיו פניו מכסיפים, דהיינו, שהעלה שלו אינו ירוק מאוד כעלי הבצלים ושאר ירקות, אלא נוטה קצת ללובן, ואומר המ"ב, שבכ"ז לא יברך על אותם מינים, כיוון שאנחנו לא בקיאים בסימנים הללו.
עוד אומר הרמ"א, יעשה את החרוסת עבה, זכר לטיט, ונותנים בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם, ומבאר המ"ב, שנותנים בו מעט חומץ מיין אדום, או יין אדום ממש, זכר לדם, ואומר הרמ"א, שעושים את החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל, כגון, תפוחים, תאנים, אגוזים, רימונים, והמ"ב אומר, שפירות הללו נזכרים בשיר השירים, וכן שמים בו שקדים ע"ש ששקד הקב"ה על הקץ לעשות, ונותנים עליו תבלין כגון, קינמון וזנגביל, שהם דומים לתבן שהיו מגבלין בו את הטיט, שאינם נידוכים היטב והם ארוכים, ובשעה"צ מביא בשם מהרי"ל, שלא ידוך אותם ויהיו ארוכים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א