השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רט"ז סעיף א'
- דיני ברכת הריח -
לעניין מה חלוקים הנאת אכילה ושתייה מהנאת ריח? | הריח ולא בירך האם יש לו תקנה? | ברכת ריח או ברכת אכילה ושתייה, איזה מהן יקדים? | מדוע לא מברכים על שמיעת ניגון יפה? | ג' ברכות הריח | על מה מברכים "מיני בשמים"?
כשם שאסור לאדם להנות מהעולם הזה באכילה ושתייה ללא ברכה, כך אסור להנות מריח ללא ברכה, חז"ל הסמיכו את העניין של ברכה על ברכת הריח, על הפסוק "כל הנשמה תהלל ק-ה" איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, זה הנאת הריח.
לעניין ברכה אחרונה, יש הבדל בין הנאת אכילה ושתייה לבין הנאת ריח, שאין ברכה לאחריה על הריח כיוון שהיא הנאה מועטת.
אדם שהריח ריח טוב ולא בירך, לאחר שגמר להריח אינו יכול לברך ברכה.
אדם שעומדים לפניו ב' אפשרויות, ברכה על ריח או ברכה על אכילה או משקה, מבואר במ"ב, שיקדים לברך על האכילה או השתייה שהם חשובות יותר שנכנסות לתוך גופו, והם קודמות
יש סוגי הנאות שחז"ל לא תקנו עליהם ברכה, כגון שומע שיר יפה, או שומע קול ערב, וכן אם מתרחץ, כי הגוף לא קיבל שום דבר מזה.
סעיף ב'
יש כמה סוגי ברכות על הריח, ברכת עצי בשמים, ברכת עשבי בשמים, ברכת מיני בשמים.
ברכת עצי בשמים היא על עץ שיש בו ריח טוב, ואפילו מין עץ ולא עץ ממש כיוון שגדל כעץ שיוצאים ממנו עלים של בשמים.
ברכת עשבי בשמים היא על עשב עם ריח טוב.
ברכת מיני בשמים היא על דבר שהוא לא עשב ולא עץ, אלא יש מין חיה שיש לה ריח טוב, שעליה א"א לברך עצי או עשבי.
יש נידון האם הריח הזה מותר באכילה, כיוון שהוא מגיע מהדם של אותה חיה לאחר שנתייבש, ועי"ז אולי הוא עפר בעלמא ואין בו שם חיה.