השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רס"א סעיף ב'
- זמן הדלקת הנרות לשבת -
מה המקור לדין "תוספת שבת"? | במה נחלקו ר"ת והגר"א לעניין זמן שקיעת החמה? | כדעת מי פסק השו"ע לעניין תוספת שבת?
סעיף זה עוסק בעניין של תוספת שבת ויו"ט, ומביא המ"ב, שמצות עשה מדאורייתא להוסיף מחול על הקודש בין בכניסת השבת ובין ביציאת השבת, והמקור הוא מהגמ', בר"ה ט. מהפסוק שנאמר לגבי יוה"כ "בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם", ויוה"כ הרי חל בי' לחודש, וא"כ מה זה מה שהתורה אומרת בתשעה לחודש? מכאן למדו חז"ל, שאמנם יוה"כ חל בעשרה, אבל צריך להתחיל להתענות בתשעה כדי להוסיף מחול על הקודש, ומתחיל בסוף התשעה וגומר באחד עשרה, דהיינו, מוסיפים מחול על הקודש בין בכניסת יוה"כ ובין ביציאתו, וכתוב "תשבתו שבתכם" ומכאן לומדים שבכל מקום שכתוב "שבות" יש מצוה מן התורה להוסיף מחול על הקודש בין בכניסתו ובין ביציאתו.
הרמב"ם חולק, וסובר שאין מצוה מהתורה להוסיף מחול על הקודש, אבל הבה"ל מביא, שגם לפי שיטת הרמב"ם, מהתורה אין מצוה, אבל מדרבנן יש מצוה להוסיף מחול על הקודש.
זמן ההוספה הוא שנוי במחלוקת בין ר"ת לגר"א, ר"ת סובר, שהשקיעה שאנחנו רואים שהחמה מתכסה מעינינו, זה לא השקיעה, אלא היא מתחילה ג' מילין ורביע אחרי שהחמה מתכסה מעינינו, והסיבה שר"ת מחדש את זה, הוא משום שיש סתירה בין שתי סוגיות, בפסחים כתוב שמהשקיעה עד צאה"כ, יש שיעור הילוך של ד' מילין, מיל זה 18דק', וממילא 4 כפול 18 = 72, ממילא מהשקיעה סופרים 72 דק' עד צאה"כ, ובגמ' שבת כתוב, שזמן בהשמ"ש הוא ג' רבעי מיל, א"כ סתירה? ולכן אומר ר"ת, שע"כ יש שתי שקיעות, יש את השקיעה הראשונה מה שהשמש מתכסה מעינינו, ואז לא מתחיל השקיעה האמיתית, אלא בהשמ"ש מתחיל מג' מילין ורביע מאז שהחמה מתכסה מעינינו למשך ג' רבעי מיל, הגר"א סובר וכך סוברים הגאונים, שהשקיעה היא מתי שהשמש מתכסה מעינינו עד בהשמ"ש והוא שיעור של ג' רבעי מיל, ושיעור זה הוא 13 וחצי דק' בהנחה שמיל זה 18 דק', ואם אנחנו נוקטים שמיל זה 24 דק', אז ג' רבעי מיל זה 18 דק'.
א"כ לעניינו, כשדנים מתי הוא זמן תוספת שבת, השו"ע פוסק כדעת ר"ת שהשקיעה היא ג' מילין ורביע מהשקיעה שאנחנו רואים, וזמן תוספת שבת הוא מהשקיעה, ולגר"א הוא צריך לחדול ולא להתעסק יותר במלאכת חול, כי אז מתחיל ספק שבת, ודין תוספת שבת הוא לפני השקיעה.