נזהרים מחמץ
החזון איש התבטא פעם שמתפלא על כך שישנם אנשים שבפסח מדקדקים מאד בזהירות נוראה על כל חשש רחוק של חמץ, ואם נופל משהו על הרצפה זורקים אותו מיד! אבל במשך השנה מה שנוגע לאיסורי טריפה החמורים, אינם מקפידים כ"כ. אף שבפסח בודאי אין חשש שיעברו על איסור דאורייתא, וטריפה רוב החששות הם על דאורייתא... והוסיף רבינו, "יש דבר חמור יותר מטריפה, שזה כמעט תמיד דאורייתא, והוא עוון חמור הרבה יותר, ובכל זאת אנשים אינם נזהרים ממנו כל כך, והוא – איסור לשון הרע" (פרי חיים קע"ח)
מהי העצה לקיים כראוי מצות והגדת לבנך
שאלו לרבנו: מהי העצה הנכונה להצליח להחדיר כראוי לבני הבית את ענין ליל הסדר והגאולה. ענה: אין לדבר זה עצה חיצונית, אלא אך ורק ע"י שהאב עצמו מתרומם ויש לו השגה בגדולת הניסים ומהות יציאת מצרים שעל ידה יצאנו לחרות עולם וקבלנו התורה ונבחרנו לעם סגולה, ולכן זו העצה היעוצה, להתבונן לפני החג בכל זה ולהתעלות בעצמו, ועי"ז יוכל להשפיע לבנו. (כ"ת)
מניחים על השולחן את כלי הכסף של פסח, ושנה אחת שיצא הספר ימלא פי תהילתך על תפילה לפני פסח, והיה לרבנו שמחה גדולה מזה, ואמר שיניחו את הספר על שולחן הסדר, כי זהו הכלים נאים שלו ויתרבה השמחה. [ואח"כ הראו לו שמסופר (ס' בינה לעתים ניסן או' רי"ז) כעי"ז על הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקלמייא זצ"ל בליל הסדר שהיה נוהג לעטר את שולחן הסדר עם כל חיבוריו שהיו לו בכתי"ק. והכריז "הרי דוד המלך ע"ה משמיע טוב לי תורת פיך מאלפי זה וכסף, ואני מקיים את הדין יפה, ומעטר השולחן של הסדר בכלי זהב"].
להסיבה מביאים כסא מיוחד עם משענת, ומניחים שם ב' כריות, ובשנים הקודמות היה עושה הסיבה כשהוא שוכב באלכסון ממש.
יין ולא מיץ ענבים – בשנים האחרונות לד' כוסות מוזג רוב כוס יין, והשאר מערבו במים או במיץ ענבים. ואמר רבנו דאין הבדל ביניהם, כי כמו שאדם השותה בקבוק מים לא ישתכר, כך אם ישתה בקבוק מיץ ענבים לא ישתכר, דמיץ ענבים אינו משמח לבב אנוש.
רבנו נוהג למלאות פיו במלא לוגמיו לפני שהוא מיסב, ואז מטה ושותה בהסיבה, וממשיך לשתות את כל הכוס בהסיבה, וכך חוזר ושותה בג' פעמים את הכוס. והסביר פעם דהסיבה היינו שנשען גופו "וראשו" על הצד, ולא סגי במה שגופו נשען וראשו באויר. אלא דסגי אם נשען ראשו על ידו, (היינו שתופס הראש בכף ידו הנשען על הצד). דלפעמים קשה לשתות את בשתיית הכוס בהסיבה, דכשבא להכניס לפיו נשפך היין, לכן העצה היא שילגום מעט יין בפיו כשהוא יושב, וקודם שיבלע ייסב לצידו ויבלע היין, וכך יעשה כמה פעמים עד שיגמור הכוס, ומה שמכניס לפיו בלי לבלוע אינו כלום].
סיפר רבינו שמזמן המלחמה [היינו מלחמת תרע"ד-תרע"ח] היתה עניות נוראה, והשתמשו לארבע כוסות ב"תה" עם סכרין. וראה בשו"ע סי' תפ"ג סעי' א' בהג"ה שיוצאים בחמר מדינה [והוסיף רבנו שמרן הגרח"ע זצ"ל הורה שיכולים להבדיל על תה].
יחץ – אין נוהגים בבית רבנו מנהג גניבת האפיקומן, ובדרך כלל מניחו מתחת לקערה, או מטמינו ליד הכרים של הסיבה. ועורר רבנו לנוהגים שגונבים את האפיקומן, שכדאי לאב לומר שהוא מרשה לגנוב את האפיקומן, ולא יכשלו באיסור גניבה ע"מ למיקט.
סיפור ההגדה
בשנת תשנ"א היה בליל הסדר רק עם הרבנית ע"ה וסיפרה הרבנית לאחר מכן שאמירת ההגדה ארכה כשעה שלימה, כי רבנו תרגם וביאר כל כל קטע וקטע באידיש. [והזכיר פעם רבנו שליט"א דכך נהג החפץ חיים לומר את הגדה לתרגם לבני ביתו לאידיש].
המצות והשרויה
רבנו אוכל כל ימי הפסח רק מצות יד, ולילדים עד שנכנסו לישיבה גדולה היה נותן מצות מכונה לימות החג. ושנה אחת כשהיה בשוייץ והיה רק מצות מכונה, אכל את המצות בלי ברכת "על אכילת מצה".
אינו אוכל שרויה אפי' שמנהג אבותיו היה לאכול שרויה, ואמר: בל"נ איני אוכל שרויה בפסח, משום שכשהייתי צעיר הייתי צריך לאכול אצל אנשים שלא סמכתי עליהם כ"כ, ולא רציתי לאכול אצלם בפסח, לכן אמרתי להם שאינני אוכל שרויה, ומאז לא אני לא אכל שרויה. ושאלוהו א"כ איך אכל במשך ימות השנה ואמר: טריפות לא האכילו אך בפסח חששתי... [ולכן כשבנו התחתן אמר לו רבנו שיכול לאכול שרויה, דאי"ז מנהג המשפחה אבל שלא יאכל שרויה בכלים שלו].
[גם מנהג אשתו היה לא לאכול שרויה כפי שנהגו בבית אבותיה]. שנה אחת הוצרך לאכול את המצה שרויה במים, ואכל כך את המצות.
דגים
אינו אוכל דגים בפסח, מפני שבשנת תש"ה כשהיה בשוייץ היה חשש שמנקים את הדגים עם ספירט חמץ.
הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו ארוך יום שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ויהי' חלקנו עמהם
אמר רבנו: זו תפילה גדולה מאד, ולא מתפללים אותה כ"א פעם א' בשנה, והטעם שבליל הסדר אומרים אותה, כי אדם נהי' גבוה מכל הסדר והמצוות הרבות, מהאמונה ומסיפור יצ"מ, ואפשר לבקש דבר כזה גבוה. אולם אדם צריך לדעת שלא מגיע לו כלום, וכל מה שמקבל זה חסד מה'. וזה הרחמן היחיד שאומר בליל הסדר, דמנהגו לא לומר הרחמן בשבת ויו"ט.
אחרי הסדר אומר שיר השירים בחדרו, ולומד עד שתחטפנו שינה.
הגאון רבי חיים ערלנגר זצ"ל משוייץ, היה בליל הסדר משורר בצאת ישראל באופן מיוחד, והיו רבים באים לשמוע את זה. והסביר שהלחין את הניגון ששמע בעת שרבנו למד בלילות בישיבת מונטריי, על המזמור הזה. והניגון הזה נתן לו את חשקת התורה כל חייו.
עבודת ימי הפסח
שאלו את רבנו מה הדבר שצריך להתחזק בו בימי הפסח. והשיב, לחזק ההתבוננות בהשגחה פרטית. ומרבה רבנו שליט"א לדברו לספר מה שיכול כל א' וא' לראות בימי חייו האיך שההשגחה העליונה מכוונת את דרכו, והכל מסודר משמים בתכלית.
(כאיל תערוג גליון 32)
'כשהייתי צעיר הייתי צריך לאכול אצל אנשים שלא סמכתי עליהם כ"כ, ולא רציתי לאכול אצלם בפסח, לכן אמרתי להם שאינני אוכל שרויה, ומאז לא אני לא אוכל שרויה'
הגה"ק מפיאסענצא זיע"א: "חג הפסח בחינת אהבה, לפי שהאדם מרגיש בעליל את כל מצוות הפסח"
לשם מצת מצוה
ימי ניסן הגדולים...
ליל סדר מוצלח, תלוי מאד ברמת ההכנה...
השנה יהיה רגוע:
מרגישים אבודים מול הבלגן? התחילו בפינוי!
עשה חניית ביניים בניו-יורק, אך ורק כדי להתפלל במנין!
כור ההיתוך הישיבתי
"הלו, אתה, למה לא קמת בזמן? מישהו צריך אותך!"
בהחלטה של רגע החליף הנהג את המספר ל-402!
ה'שירות החשאי'...
הכרת הטוב על הלוואה, האם זה מותר?
"עד דלא ידע" - השנה עושים את זה נכון!
חבילות של עשרת אלפים דולר צנחו על הדלפק. "איי דונט בליב איט", אמרה הפקידה ומיהרה לטלפון...
"מבצע! במקום ארבעים – שישים שקלים לקילו"!!
תענוג ווינאי מוגזם...
"המוכר בדק את תוצאות ההגרלה וברק עלה בעיניו..."
"אני מתלבט לרגע להיכן יכול היה להעלם האשראי, ואז - נקישה בחלון..."
"המלצתי בחום על הנהג האדיב. טעות קטנה אבל קריטית עשיתי..."
קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה