יום שלישי כ"ה בניסן תשע"ט
מִתחם 'צימרים' שבעליו מתגוררים בו – האם טָעוּן 'עירוב חצרות'?
השוכר דירה, או שהשאילוה לו, לתקופה של פחות משלושים יום – אינו נחשב כדייר בחצר לענין 'עירוב חצרות', אלא כאורח, הטפֵל לדיירי החצר הקבועים. ולכן, לא נדרשת השתתפותו בעירוב, ודירתו נחשבת כחלק מהחצר, דהיינו שאף אם דיירי החצר הקבועים לא עירבו ביניהם – מותר לטלטל חפצים מדירת האורח לחצר, ולהיפך.
ואף אם מתארח בחצר לעיתים קרובות, אך תמיד לפרקי זמן הקצרים משלושים יום – לדעת רוב הפוסקים דינו כאורח.
ואף חצר שדר בה דייר קבוע אחד בלבד, וכל היֶתר אורחים – וכגון מִתחם שיש בו כמה 'צימרים' (חדרי אירוח), ובעלי המקום מתגוררים בו דרך קבע – הרי הם טפלים לדייר הקבוע; ואין צורך בעירוב חצרות בחצר זו, שהרי דר בה רק דייר אחד.
[שו"ע שע, ח, משנ"ב נג, נו ו־נז, ושעה"צ לג; ביאורים ומוספים דרשו, 44]
באיזה אופן נחשב אורח כדייר קבע לענין 'עירוב חצרות'?
בהמשך לאמוּר: השוכר דירה בחצר לתקופה של יותר משלושים יום – אינו נחשב כאורח, אלא כדייר קבע; ומאחר ונכנס לדירה על דעת לדור בה יותר משלושים יום, הריהו נחשב לאלתר כדייר קבע, והימנעותו מהשתתפות ב'עירוב החצרות' מבטלת את העירוב.
ובמקום שעשו כבר עירוב חצרות, וזיכו את הפת לכל דיירי החצר ולכל הדיירים שיתווספו בעתיד – חל העירוב גם עליו.
ואם אינו שוכר את הדירה, אלא שהשאילוה לו: אם בעל הבית אינו רשאי להוציאו מהדירה בכל עת שירצה, וכגון שסיכמו מראש על אירוח לפרק זמן מסוים – דינו כדייר קבע; ואם בעל הבית רשאי להוציאו, וגם המטבח משותף לשתי הדירות – דינו כאורח; ואם המטבח אינו משותף, אך בעל הבית רשאי להוציאו – נחלקו הפוסקים אם דינו כדייר קבע או כאורח.
[שו"ע שע, ח, משנ"ב נה, ושעה"צ ל; וראה שם, לא, וביה"ל ד"ה אלא; ביאורים ומוספים דרשו, 30 ו־42, וראה עוד שם].
האם יש צורך לעשות 'עירוב חצרות' בבתי חולים?
בהמשך לאמוּר: חולים המאושפזים בבית חולים – יש אומרים אם אין בבית החולים אנשים הדרים בו בקביעות, חייבים כל החולים ב'עירוב חצרות', כדין חצר שכל דייריה אורחים, (ראה שולחן ערוך בסעיף זה). ורבים חולקים וסוברים שכיון שהמקום אינם מושכר ואינם מושאל לחולים, אלא אך יש להם רשות לאכול וללון בו – אינם חייבים בעירוב כלל.
ואם יש בבית החולים דיירים קבועים, וכגון שיש מאנשי הצוות המתגוררים בו דרך קבע – לכל הדעות דין החולים כאורחים, הטפֵלים לדיירים הקבועים. ומכיון שמקומו של האורח נחשב כחלק מכלל החצר, כנ"ל, מותר לטלטל מחדרי החולים או מאולם האוכל שלהם אל המסדרונות, ולהיפך, גם ללא עירוב.
[ביאורים ומוספים דרשו שע, 41; וראה שעא, 13]