הרב יהודה לב שליט"א, מח"ס 'לב המועדים'
תענית ז' אדר
"ואלו הימים שמתענים בהם מן התורה בשבעה באדר מת משה רבינו" (פרק בתרא של מגילת תענית, שו"ע תקפ ח).
מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות ביום ז' באדר (טושו"ע תקפ ב), והטעם: לפי שהוא יום פטירת משה רבינו כמבואר בגמ' בקידושין (לח, א), ומיתת צדיק מכפרת יחד עם תענית, תשובה ותפילה (כל בו סג).
לידת ופטירת משה רבינו
בשבעה באדר נולד משה רבינו ובשבעה באדר נפטר (תוספתא סוטה פרק יא, קידושין לח, א). מכאן אנו למדים שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש (קידושין לח ,ב), שנאמר (שמות כ"ג, כ"ו): "את מספר ימיך אמלא".
מנין שנפטר בז' אדר? אמרו חז"ל (קידושין לח, א): "בשבעה באדר מת משה, לפי שכניסת עם ישראל לארץ ישראל היה בעשור לחודש ניסן, ושלושים ושלושה ימים לאחר פטירת משה רבינו, ל' יום לבכי ולאבל, ועוד ג' ימים להכנת צידה לדרך לפני מעבר הירדן, וכשנחשב שלושים ושלושה יום מכניסתם לארץ – יצא ז' אדר.
תנא "כנפול פור הוא הגורל כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה, אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" (מגילה יג, ב).
יום פטירתו
יש אומרים: שמשה נפטר ביום השבת בעת מנחה בשנת ב' אלפים תפח, ולידת משה היתה בז' באדר ב' אלפים שסח (סדר עולם רבא בסדר הקבלה להראב"ד, מחזור ויטרי קמא, מרדכי פסחים אות תריא, שכך כתב בתשובות הגאונים, זוה"ק תקומה קנו,א ספר חסידים שנו). וכן מובא בתוספתא (מנחות ל,א ד"ה מכאן ואילך).
מקור שמת בשבת: "תנא, אותה שבת של דיו זוגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה" (סוטה יג, ב) ביאר רש"י 'דיו זוגי'- שני זוגות, שני חברים היו, בהתחלת היום למשה וסופו ליהושע (חידושי הגדות מהרש"א סוטה יג, ב ד"ה וילך, אור זרוע ח"ב פט ט).
ראייה שנפטר בשבת: מפירוש רב שר שלום גאון (טושו"ע רצב ב), על המנהג לומר צידוק הדין [צדקך צדק] במנחה בשבת, על שנפטר משה רבינו באותה שעה, ולכן גם נמנעו מלעסוק בתורה, משום שאמרינן 'חכם שמת כל בתי מדרשות שבעיר בטלין' (אבודרהם צדקתך צדק).
ויש אומרים שמשה רבינו לא מת ביום השבת, אלא בערב שבת (סדר עולם הובא בתוס' מנחות ל, א ד"ה מכאן), והטעם: דאיתא בירושלמי (ירושלמי שבת פ"א ה"ח), בכ"ח בניסן נפלה חומת העיר יריחו ובו ביום שבת, וע"כ יש לומר: ר"ח ניסן היה ביום ראשון, שאם תאמר ביום שני היה, א"כ כ"ח ניסן היה ביום א', וכתוב בירושלמי בשבת, אלא ודאי ר"ח ביום א'. ומאחר שר"ח ביום א' ר"ח אדר בשבת, נמצא שבעה בו ביום שישי, ואמרינן במגילה: 'בשבעה באדר מת משה רבינו', הא למדת שמשה רבינו מת בערב שבת ולא בשבת.
עוד ראייה שמת בערב שבת מדכתיב: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" ודרשו חז"ל (ר"ה יא, א): 'ביום הזה נולדתי וביום זה אמות', נמצא שכתב פסוק זה ביום שנפטר, וקשה לומר שכתב את זה על שם העתיד, והיאך כתב בשבת? (תוס' מנחות ל, א, רא"ש פסחים קה, א).
ועוד כתוב במדרש (במדרש דברים רבה פרק ט ט), שמשה רבינו כתב י"ג ס"ת ביום מותו, והיאך כתב בשבת? (מרדכי הלכות ס"ת).
ועוד מובא שיום שמת משה אותו היום פסק המן מלירד, ואם מת בשבת – בשבת לא ירד מן (עיין סדר עולם פרק י בסופו).
יש שכתבו שמשה רבינו מת בערב שבת, ובו ביום מלאו ימיו ושנותיו, אבל קבורתו בגיא לא היתה אלא בשבת, ובין מיתה לקבורה היה מוטל כביכול בכנפי השכינה, ובמנחה אומרים 'צדקתך' על שעת הקבורה ולא על שעת מיתתו (ב"ח רצב ומביא בשם ר' יצחק הדרשן שכן יישב ג"כ הרמ"ע מפאנו מאמר חיקור דן ח"ב פרק יג).
טעם אחר: אין כוונתם לומר דבשבת מת, אלא בערב שבת בזמן המנחה מת, ולפי שבשבת ניתנה תורה על יד משה, עושים זיכרון בזמן המנחה לבטל המדרש, ובערב שבת לא הוצרכו לבטל קביעת בית המדרש, דבלאו הכי אין לימוד באותו שעה שהעוסקים בצרכי שבת, ומה שאמר (רב שר שום) 'באותה שעה מת' – הכוונה בשעת המנחה בערב שבת (ט"ז רצב ב).
ביאור לשיטות שמשה רבינו נפטר בשבת, היאך כתב י"ג ס"ת ביום מותו:
כתוב במדרש (במדרש דברים רבה ט ט): כשהגיע יום מותו של משה רבינו, לקח את ספר התורה שכתב על פי ה', והעתיק ממנו (בית אלקים להמבי"ט כה) י"ג ספרים, ומסר י"ב ספרי תורה לי"ב שבטים… ומסר את הס"ת לראשי השבטים.
וצ"ב לשיטות שנפטר בשבת, היאך כתב ס"ת ביום השבת? – יש שתרצו, שמשה רבינו כתב על השבעת קולמוס, ואין בזה משום מלאכת כתיבה כלל (של"ה הובא בקה"י ב"ק סימן מה וכן בשו"ת חת"ס חו"מ ליקוטי תשובות סימן כט).
ביאור אחר: פטירת משה רבינו בפועל היתה בשבת, ומה שכתב המדרש שביום מותו כתב הס"ת, הכוונה ליום התחלת מיתתו של משה רבינו, שהיה ל' יום קודם שמת, שאז הרגיש שכבר נסתלק ממנו הצלם (עיין קרבן נתנאל על הרא"ש פסחים פרק י סימן יג אות כ).
ביאור אחר: משה כתב בדמעות [כדברי הרו"ז בפירושו למדרש רבה פרשת וילך יובא בהמשך, שנשאר רק גמר כתיבת הס"ת] ולא בדיו, כיון שזה היה בשבת ואסורה כתיבה בדיו, ובמשקים אסור רק מדרבנן ועדיין לא גזרו רבנן בזה, ואחר השבת יהושע בא והעביר עליהם קולמוס (קרבן נתנאל על הרא"ש פסחים פ,י יג כ, ספר בן יהודיע ב"ב טו).
ביאור אחר: על פי דברי ה'פני יהושע' (מגילה ג), שחידש שתלמוד תורה של רבים דוחה שבת, ולפי זה גם כאן היה מותר למשה רבינו לכתוב י"ג ס"ת בשבת, דהוי ת"ת דרבים ודוחה שבת (שו"ת פני מבין).
ביאור אחר: לאחר מיתת משה רבינו הוחזרה לו נשמתו, ואז כתב מן: "וימת משה" עד סוף התורה (מלבי"ם בספרו ארץ חמדה פרשת יתרו סוף הטעם הראשון).
ביאור אחר: יום שישי קודם פטירת משה נתארך בארבעים ושמונה שעות (עיין מדרש דברים רבה פרק ט ט), ולא שקעה חמה עד שמת משה במנחה של שבת, וכיון שנתארך יום שישי היה מותר למשה רבינו לכתוב, אמנם על פי השעות היה צריך להיות שבת ולמעלה שבת הוא, ונחשב שמשה רבינו מת בשבת, ולכן אומרים 'צדקתך' באותה שעה (רמ"ע על פי פירוש יד יהודה, שו"ת מנחת אליעזר ח"ד סימן מב).
הטעם שמשה רבינו כתב בעצמו ולא ציוה שיעתיקו זה מזה: כדי שיזכו כולם לקרות מכתב ידו הקדושה של משה, כדי שתהא נקבעת בגופם, ולא ישכחוה, לפי שלמדוה מפי הגבורה (ש"ך על התורה פרשת וילך, רבי מרדכי הכהן מתלמידי האר"י ז"ל).
בשאלה האיך כתב ביום אחד י"ג ס"ת
כבמואר שמשה רבינו כתב י"ג ספרי ביום מותו, היאך כתב? הרי על פי הטבע לא יתכן לכתובו י"ג ס"ת ביום אחד!
יש מבארים שכתיבת ס"ת נעשתה בדרך ניסית, על יד 'השבעת הקולמוס' (שו"ת חת"ס תרו"מ סימן כט בשם השל"ה).
ביאור אחר: אין הכוונה שכתב כולם בשלימותם, אלא הכוונה שהיו כבר כתובים, דכל מה ששמע באותו יום כתב, והיה חסר בכל התורה רק סיום מפרשיות האחרונות, וזה הוא כתב ביום האחרון (הרו"ז בפירושו למדרש רבה פרשת וילך, שו"ת אבני חפץ סימן פ, שו"ת יד יצחק).
ז' אדר בפרשת תצווה
זמן פטירת משה נופל לרוב בשבוע שקוראים פרשת 'תצווה', שהיא הפרשה היחידה בתורה [מלבד משנה תורה], שלא נזכר בה שמו של משה רבינו (ע"פ בעל הטורים עה"ת שמות כ"ז, כ'), משום שאמר (שמות ל"ב, ל"ב): "מחני נא מספרך אשר כתבת", ודבריו של צדיק עושים רושם (בשם הגר"א ,ספר מטעמים בשם דברי צדיקים).
אשרינו שזכינו
תודה רבה!
בזוהר הקדוש שאומרים בסעודת שלישי, כתוב מפורש שמרע"ה נפטר בשבת בשעת מנחה.