מעיל גשם העשוי מניילון שנרטב במי גשמים, האם מותר להניחו לייבוש?
בענין בגדים שנרטבו במים בשבת, ורצה לשוטחן כדי לייבשן, כתב השו"ע (סימן שא סעיף מה) שאין לשוטחן מפני מראית העין שלא יחשדוהו שכיבסן בשבת, ואפילו בחדרי חדרים שאין שם רואים אסור.
וכתב המשנ"ב (שם ס"ק קסג) שצידד המגן אברהם לומר שאיסור זה הוא דוקא כשהבגד נשרה ממש במים, אבל אם נפלו עליהם מים מועטים, מותר לשוטחן משום שלא יבואו לחושדו שכיבסן, אולם הביא שהרבה אחרונים חולקים על זה וסוברים שאין לחלק בזה. והוסיף בזה בשש"כ בשם הגרש"ז אויערבך (פט"ו הע' לח) בשם הבן איש חי (שנה ב פרשת ויחי אות א), שאפילו לשטוח דברים יבשים לגמרי כדרך שרגילים לשטוח ליבוש, אסור, כיון שהרואה אינו יכול להבחין אם הבגד יבש או רטוב, ויש בזה חשש מראית העין שיבואו לחושדו שכיבס בשבת.
ובגדים שאין דרך לכבסם, וכן בגדים שמותר לשרותם במים כגון בגדים העשויים מניילון כמעיל גשם וכדו' [ראה בשו"ע סימן ש"ב ס"ט ובביאורים ומוספים שם], כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה סימן יח על סמ"ה) שמותר לשוטחן כדי שיתייבשו, שהרי לא יבואו לחושדו שכיבסם, וכן דעת הגרש"ז אויערבך (שש"כ שם הערה לז) שאף לדעות המבואות במשנ"ב שאוסרות שטיחת בגדים שנרטבו קצת, בגדים שאין הדרך לכובסן, מותר לשוטחם ליבוש [ואין גוזרים שמא יבואו לחשדו ששפשף אותם במים].
מעיל גשם העשוי מניילון ומטרתו להגן מהגשם בלבד, האם מותר לצאת בו בשבת?
כתב השו"ע (סימן שא סעיף יד); דבר שהוא דרך מלבוש, אפילו אם אינו לובשו אלא משום אצולי טינוף, מותר לצאת בו בשבת. והוסיף הרמ"א; ולכן מותר ללבוש בגד מפני הגשמים או כובע על ראשו [דזה נחשב דרך מלבוש].
וביאר במשנ"ב (ס"ק נב) שמה שכתב הרמ"א שמותר ללבוש בגד מפני הגשמים או כובע וכו', הינו גם כן אפילו שמוסיף ללבוש בגד למעלה לבגדיו רק מפני הגשמים, ובלתי זה לא היה הולך בו, כגון שהוא בגד עב וגס מאד כשק וכו', אף על פי כן שרי, כיון שהוא דרך מלבוש.
ולצאת במעיל גשם העשוי מניילון דק כשכל מטרתו רק להגן על בגדיו שלא ירטבו מהגשם ואינו מחמם את הגוף כלל, דעת הגרש"ז אויערבך (שש"כ פי"ח הע’ מו) שגם זה נקרא דרך מלבוש, ומותר לצאת עמו.
אכן כתב בשו"ת אז נדברו (ח"א סי' עא) שלפי מה שכתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סימן קח-קי) שדרך מלבוש נחשב דוקא דבר שמוסיף הגנה וכיסוי לגוף, אבל דבר שאינו אלא הגנה וכיסוי לבגד שלובש או לכובע, אינו נחשב דרך מלבוש, אם כן לדעת האגרות משה, אסור לצאת במעיל גשם מניילון העשוי להגן רק מפני הגשם, כיון שאין בלבישתו שום תוספת מלבוש לגוף, והוא רק כדי להגן על בגדיו, ואינו נחשב דרך מלבוש.
לצאת עם כיסוי פלסטיק על כובעו להציל מהגשמים, האם מותר בשבת?
ומה הדין בכיסוי של שקית ניילון?
בדברי הרמ"א (שם) הוזכר גם דין כובע, שמותר ללבוש כובע על ראשו, מפני הגשמים, וגם בזה כתב המשנ"ב (שם) ששם כובע גדול על כובעו כדי שלא יטנף, ומותר מפני שהוא דרך מלבוש.
אכן, לצאת עם כיסוי פלסטיק על הכובע [המותאם לצורת הכובע] מפני הגשמים, דעת החזו"א (קריינא דאגרתא ח"א סי' קפ"ג, דינים והנהגות פי"ד אות יג) שאסור, וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' כו) ובשו"ת אור לציון (ח"ב פכ"ג תשובה ג), שאין הכיסוי נחשב דרך מלבוש, וממילא אסור לצאת עמו לצורך הצלת טינוף הכובע, וכן דעת הגרי"ש אלישיב (הלכות שבת בשבת ח"ג פס"ד הע' 78) וכן דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני ח"ד פפ"ח ס"ק יג). ובשו"ת מנחת יצחק (שם) משמע, שאם לובש את הכיסוי כדי שהכובע לא ירטב לגמרי ויחדרו מי הגשמים לראשו, נחשבת לבישה זו כצורך מניעת צער הגוף ומותרת, כמבואר בשו"ע סי"ג.
ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קח-קי) כתב שאסור לצאת עם כיסוי הכובע, אך מטעם אחר, שלדעתו אין נחשב דרך מלבוש אלא דבר שמוסיף כיסוי והגנה לגוף, ואילו ציפוי הכובע אינו מגן על הגוף יותר מהכובע עצמו. וההיתר לצאת בכובע על גבי כובע המבואר כאן ברמ"א, כתב שם שהוא כשהכובע העליון גדול יותר מהתחתון [כלשון המשנ"ב] שאז יש בלבישת הכובע הנוסף תוספת כיסוי לראש.
מאידך, דעת הגרש"ז אויערבך (שש"כ פי"ח הע' מו ומח) שבמקומות שאין מקפידים להסיר את הכיסוי מיד כשפוסק הגשם, מותר לצאת עמו, שכיון שעשוי הוא במידת הכובע ומהודק אליו היטב, בטל הוא לכובע ונחשב דרך מלבוש [אך אם רגילים להסירו מיד כשפוסק הגשם, אין לצאת עמו לרשות הרבים גמורה]. וכעין זה כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' סא אות ג) להתיר, שכיון שעשוי הכיסוי כצורת הכובע ומתלבש עליו מכל צד, נחשב הוא דרך מלבוש, אלא שהוסיף (ח"ד סי' נא אות ג), שבמקום רשות הרבים גמורה יש להחמיר שלא לצאת בו, שמא יסירנו כשיפסקו הגשמים. וכן כתב בשו"ת הר צבי (ט"ל הרים מוציא, שו"ת הר צבי או"ח ח"א עמ' רצו) להתיר מהטעמים הנ"ל.
ולענין עטיפת הכובע בשקית ניילון, שאין בזה דרך מלבוש, כתב בספר אורחות שבת (פכ"ח סעיף קמז) שאם מטרתה להגן על הכובע בלבד, אין לצאת בו. ואם הוא עוטף בשקית גם את כובעו וגם את ראשו כדי להגן מפני הקור והגשם, הביא שם שמדברי החזו"א לכאורה משמע להתיר ויל"ע, ובחוט שני (ח"ד עמוד קל) אסר גם כשעוטף פניו בשקית ניילון להגן מפני הגשמים, ראה שם.
*נדונים הלכתים אלו נכתבו על מנת לעורר לב הלומדים, ולהלכה יש לעיין במקורות. והובאו בביאורים ומוספים משנה ברורה מהדורת 'דרשו'.