הרב שמעון יצחק גליק
מי היה ר' נתן מברסלב?
כלל ידוע אומר לנו, אם אתה רוצה להכיר את מהות הרב, התבונן בתורתו שהשאיר אחריו. בודדים האנשים שהשאירו חותם כל כך גדול, בנשמות הדור הזה, כמו שהשאיר ר' נתן. רבים הם הסיפורים בהם ר' נתן, נתן ריח טוב בנשמות עם ישראל, אף החלשים ביותר, ודרך חיזוק ה"נקודות טובות" שלהם, הוא העלה אותם ממקומות נמוכים חזרה לדרך המלך.
כשמו כן היה, כל כולו היה "נתן", נתינה אינסופית של אהבה ואור לכל יהודי, באשר הוא שם!
הנה סיפור קטן, אך מופלא, שהתרחש בחייו של בעל ההילולא:
צפרא דשבתא, בעיר ברסלב , השמש כבר זורחת, העננים התפזרו, כל המתפללים בבית כנסת החסידי כבר יושבים על מקומותיהם בבית כנסת מעוטרים בטליתות. מזמרים בנעימות את "קל אדון על כל המעשים"… לפתע נכנס לבית כנסת "משה הבנקאי", כולם היו בהלם, משה לבוש בבגדי חול. כתמי דיו כחול על ידיו, הוא הגיע לכאן ישר מעבודתו בבנק בעיצומו של שבת קודש?
מה הוא מחפש פה? הוא לא מתבייש להיכנס לבית כנסת ככה באמצע שבת?
תוך מספר שניות, נשמעו קולות הצועקים לעברו "מחלליה מות יומת" "שייגץ החוצה" "מחלל שבת, תעוף מכאן" הקולות הלכו וגברו, ומשה נמלט משם כל עוד נפשו בו… משה היה יהודי בנקאי אמיד, שרחמנא ליצלן ירד מהדרך לגמרי, ללא שום סממן יהודי, הוא עבד בבנק בשבתות כבימי החול, וכולם ידעו שהוא מחוץ למחנה. אבל אבא היקר נפטר, ומשה שלנו, היה בן יחיד, הניצוץ היהודי התעורר בו. איך הוא יוכל לוותר על קדיש?
בבושת פנים, הוא ניסה לחפש את מזלו, בבית כנסת סמוך, של חסידות מפוארת אחרת, אך גם שם הוא נזרק בבושת פנים, אתה מחלל שבת, ובא לבית כנסת עם דיו על הידים? אחרי סבב מבזה בכמה קהילות קודש, נכנס משה כמוצא אחרון ל"שטיבל" של חסידי ברסלב, באמצע כתר של מוסף.
חסידי ברסלב הכוספים, היו בסערת קודש ב"איה מקום כבודו" "מתי תמלוך בציון, בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון", ונדהמו לראות את משה הבנקאי שנחת מאיזה כוכב לא ברור, הוא לא מתבייש ככה להיכנס? ר' נתן, שמע את ההתלחשויות, ראה את משה עומד בבגדי החול שלו, ראה. והמשיך. בתפילתו. בכיסופיו. בגעגועיו.
אחרי שתי דקות, ניגשו כמה מתפללים לר' נתן, "שהרב יגיד לו לצאת החוצה, איך יתכן שמחלל שבת ימצא את מקומו בבית כנסת שלנו, ועוד ככה, בבגדים שבהם חילל את הקודש"? אמר להם ר' נתן, אל תגידו לו כלום. הוא יהודי. יש לו נשמה יהודית יקרה. והוא יכול להצטרף כאן לתפילה, ולהגיד קדיש על אביו ז"ל.
"כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה, יחד עם עמך ישראל קבוצי מטה"
המתפללים לא הבינו איך ר' נתן נותן לו להישאר כאן, אבל חזקה עליהם דברי רבם. אחרי התפילה ניגש משה, לר' נתן, ואמר לו "יישר כח" שנתת לי את הזדמנות. אחרי שבכל בתי הכנסת זרקו אותי.
ר' נתן השיב לו "אתה מוזמן בחפץ לב, כל יום, לבוא ולאמר קדיש בחפץ לב" לא עברו ימים רבים, ומשה כבר הפך להיות מתפלל קבוע בקלויז הברסלבאי, הניח כל בוקר את התפילין שקיבל לבר מצווה, לאחר ששנים רבות הם היו עזובים בנרתיקם…
נפשו נקשרה בנפש החסיד הגדול, ר' נתן.
משה שמע ממנו דברי חיזוק, שמעולם לא שמע כמותם, הם היו כטללי חיים, על נפשו המיואשת והעזובה. הם חילחלו אצלו עמוק עמוק, ויצרו בו מהפכה אמיתית. הוא חלם פעם שהוא עדיין יקר בעיני השם? שהשם יתברך עדיין אוהב אותו, למרות כל מה שעבר עליו? והנה הוא שומע, את יסודות החיזוק שהוריד ר' נתן לעלם בשם רבו, ר' נחמן מברסלב זצוק"ל. את יסוד היסודות, שעליה מסר ר' נחמן את כל חייו, להאיר לעולם את זעקת הנצח "יהודים, אל יאוש! אין שום יאוש בעולם כלל"
כעבור תקופה, כבר אי אפשר היה להכיר את משה הבנקאי, מי שהיה נכנס לבקר בשטיבל הברסלבאי, היה רואה את משה עם זקן ופיאות, יהודי מלא רוח קדושה, בן עלייה אמיתי, כולו בתשובה אמיתית, מתפלל בהתלהבות ובגעגוע, לומד סדרים של משניות, גמרא. וספרי חסידות. על משה הבנקאי, שהיה בשאול תחתיות, ועלה לאן שעלה, אמר ר' נתן לפני פטירתו, "עם משה, אני יכול להגיע לכסא הכבוד, הצלתי נשמה יהודית"
(ר' לוי יצחק בנדר, מנהיגם של חסידי ברסלב אחרי השואה, היה מדגיש, בספרו סיפור זה, שאין חלילה מדובר בלתת גושפנקא או צידוק לדרכו של משה הבנקאי, אלא היות ומשה בא עם נקודת רצון קנה להתקרב, ר' נתן ידע איך ללבות את הנקודה הקטנה הזאת, במקום לכבות אותה, כמו שעשו כולם לפני כן, ידע ר' נתן שמסתתרת כאן נשמה יהודית, שצמאה לחזור למקור, נשמה של יהודי, שבכל מצב נשארת במלוא טהרתה)
רבבות יהודים, חסידים כליטאים, אשכנזים כספרדים, שהולכים לאור תורת ההתחזקות של ר' נתן, לפעמים בלי לדעת שזה מגיע ממנו. אבל הנשמה שלהם כולה אומרת: כולם מבינים שבדור שלנו, שהנשמות כל כך חלושות, הנסיונות כל כך גדולים, החושך יכסה ארץ, וערפל לאומים. "ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא" זה לא רק הגדרה הלכתית יבשה, אלא זה משפט שמגדיר לנו את המהות שלנו, אנחנו חצובים מתחת כסא הכבוד, ותמיד קשורים להשם יתברך.
(ר' נתן אף פעם לא הסכים להיקרא רבי. בעיניו הוא היה תלמיד נאמן של רבו, רק נחמן מברסלב, צינור להעביר לעולם את האור הגדול של נעימות תורת רבו) נתחזק כולנו ביום ההילולא, להתמיד בספריו, ליקוטי הלכות, שהם מאמרים נפלאים שכל המעיין בהם מרגיש טעם גן עדן ממש. להתעורר ב"ליקוטי תפילות" כמו שהבטיח ר' נתן, שמי שכל יום יתפלל בו, לא ילך מהעולם בלי תשובה.
זה סוד קסמו של ר' נתן. להתחזק. להתעורר. ושוב להתחזק.
יהי רצון שנזכה תמיד לאחוז את החבל משני קצותיו, כמו שלימדנו ר' נתן "לכסוף למקום הכי גבוה ולא ליפול גם במקום הכי נמוך" עד שנזכה לגאולה שלמה, לביטול כל הצרות והגזירות, ולביאת משיח צדקינו במהרה בימינו. אמן
ספור על ר נתן
חיזוק נפלא להורים שמתמודדים עם נערים נושרים..אין ייאוש כלל בעולם..כולם נשמות עם נקודות טובות