בכלל ג סעיף ג מהלכות לשון הרע מלמדנו ה'חפץ חיים', כי אפילו כשאינו מדבר מתוך שנאה על רעהו, ואף לא מתכוון לגנוּת, ואמר רק דרך שחוק וקלות ראש [ואפילו בדרך שיחה לפי תומו – 'ביאורים ומוספים'] בכל זאת הרי זה לשון הרע האסור מהתורה.
ומוסיף ב'באר מים חיים' בשם רבנו יונה, שנענשים על הפשיעה בלשון הרע אף שלא התכוין לבזות את השני, ולכן כל דיבור שיצא ממנו בסופו גנאי לשני, הרי הוא חייב אף אם לא התכוין לכך. אמנם בביאורים ומוספים מציינים, כי אם לא היתה סיבה לחשוש שייצא גנות ובזיון, אין כאן תורת לשון הרע וכפי שהתבאר לעיל, עי"ש.
עוד מציינים בביאורים ומוספים, כי מטעם זה, המספר לשון הרע לתועלת [באופן המותר] צריך להקפיד שלא יהיו נוכחים בשעת הסיפור רק אלו שנוגע הדבר אליהם, ואם לא נזהר בכך, הרי עבר על איסור לשון הרע כי בפשיעתו נגרם גנות לשני. וכן אם כוונתו היתה לדבר לתועלת, ולא התבונן האם אכן הדברים הם באמת לתועלת, הרי עבר איסור לשון הרע אף שלא התכווין לגנות, מצד פשיעתו שלא חקר והתבונן היטב.
וכן מי שכותב לעצמו יומן אישי ובו חוות דעת על תלמידיו או על העובדים שלו, והשאירו פתוח על השולחן וראה זאת אדם אחר, אף שלא התכווין בכתיבת הדברים שיראוהו אחרים, אבל בכך שפשע ובגרמתו הגיע גנות לשני, הרי עבר על איסור לשון הרע.
על חשיבות ההשגחה על כל דיבור, שאף שאינו מתכווין לשנאה וגנות אפשר להיכשל בלשון הרע – מביאים בביאורים ומוספים מעשה שאירע עם ה'חפץ חיים' (שאל אביך ויגדך ח"ב עמ' לט- הגרמ"א שטרן בשם הגר"י קמינצקי) שהלך עם רב חשוב בשליחות לשם דבר מצווה, והתאכסנו בדרך באכסניא, ולאחר שהוגש להם האוכל, שאלה אותם בעלת הבית האם האוכל היה טוב, והח"ח ענה שהיה טוב מאד, והרב שהתלווה אליו אמר שהיה טוב מאד רק היה חסר קצת מלח במרק, וכשמוע הח"ח דבריו אלו ספק ידיו בראשו ואמר: "כל ימי נזהרתי מלדבר ולשמוע לשון הרע, ועתה נאמר בפנָי לשון הרע על המבשלת, לא היתה כדאית כל נסיעה זו".
והסביר לו הח"ח, שהרי עכשיו תלך בעלת הבית למבשלת ותגער בה על כך שלא שמה מספיק מלח במרק ותצער אותה ואף תפטר אותה, וזה ממש לשון הרע, כי נגרם בדברים אלו נזק וצער למבשלת, ולפליאתו של אותו רב על כך שהח"ח לכאורה מגזים בדבריו, אמר לו הח"ח – בוא ונראה מה קורה במטבח. הלכו וראו כיצד בעלת הבית כועסת על המבשלת ומודיעה לה שהיא מפוטרת, והיא עומדת מבויישת ודמעותיה בעיניה [והרב ההוא, בראותו כמה צדקו דברי הח"ח, השקיע מאמצים וממון כדי להחזיר את המבשלת לעבודה].