נביא כאן עובדא כפי ששמענו מבעל המעשה: ידידנו, מעסקני עיר התורה ב"ב הרב אליהו ארנד, הגיע עם יהודי לא צעיר לברכה, ועמו בנו ונכדו, תינוק בן שנה, שגם הוא היה זקוק לברכה, כשהוא אומר לרב ששבוע הבא יעשו לתינוק ניתוח קשה, ושמו לברכה 'אור אילעי'.
רבינו השיב: "הוא גוי, הוא גוי", ולא רצה לברך את התינוק.
אמרו לרבנו: "אילעי זה כמו השם של אבא של רבי יהודה". הרב השיב: "הוא גוי". בני הבית הבינו כי כוונתו לבגד בו היה התינוק לבוש, מאחר והיו עליו מילים באנגלית, ואמרו לרבינו שהוא יחליף את זה. אבל רבינו בשלו: "גוי, גוי".
בצר לו ביקש הסב ברכה רק עבורו. כשיצא, אמר מיד: "הנכד אינו מהול כי נולד עם בעיה רפואית ולא היה ניתן לערוך לו הברית. במהלך הניתוח הסבוך שיעבור שבוע הבא, ימולו אותו".
ואז חזרו שוב לחדר הסבא והנכד (האב היה נסער ולא יכול היה לחזור), ואמר לרבינו שהתינוק יעבור ניתוח מסובך, והרב אמר שהוא גוי, ולמעשה במהלך הניתוח המורכב ימולו אותו, ועד היום לא יכלו למול אותו בגלל בעיה רפואית, ומבקשים ברכה לבריאותו השלימה.
רבינו השיב: "ברכה והצלחה" (מלא) והשנים יצאו נרגשים.
('דברי שיח' תרומה תשע"ח)