למי התירו לדבר באמצע שמונה עשרה

באלו אופנים מותר לרמוז באמצע שמונה עשרה? │ ומה ההיתר של חזן לשבת בתחנון לפני שפסע ג' פסיעות לאחר שמונה עשרה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ק"ד סעיפים א' – ד']  

הפסקה באמצע שמונה עשרה

כותב השולחן ערוך, אדם שמתפלל תפילת שמונה עשרה, אסור לו להפסיק לשום דבר, ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו, אסור לו להפסיק באמצע התפילה ולענות לו, אבל במקום כזה שיש בזה סכנה, כגון שמלך גוי עובר ושואל בשלומו, או כגון שיש אנס שעומד מולו, כל התורה כולה נדחית מפני פיקוח נפש, ומותר לו להפסיק אפילו באמצע שמונה עשרה, וגם במקום שיש מולו מלך גוי והוא חייב להפסיק, אבל אם יש לו אפשרות לקצר את הברכה, ולהפסיק כדי לענות למלך הגוי בין ברכה לברכה מברכות שמונה עשרה, זה עדיף, ואם יש לו אפשרות לעקור את רגליו ולהטות את עצמו מן הדרך כדי שלא יהיה חייב לענות למלך הגוי, עדיף שיעשה כך, וימנע מעצמו מלהפסיק באמצע התפילה, ויש נידון במשנה ברורה, האם עדיף לקצר את הברכות ולהפסיק בדיבור בין ברכה לברכה, או שעדיף לעקור את רגליו ללכת למקום אחר ולא להפסיק בכלל בדיבור, ויש צד לומר, שעדיף לקצר את ברכות שמונה עשרה ולענות לו בין ברכה לברכה, ובעדיפות שנייה, שיעקור רגליו וילך למקום אחר, ובעדיפות שלישית, להפסיק באמצע ברכה מברכות שמונה עשרה בדיבור עם מלך גוי במקום שיש סכנה, אבל לא במלך יהודי, משום שלא נשקפת לו סכנה, וכן אסור להפסיק אפילו ברמיזה בלבד.

אופנים שונים שבהם מותר להפסיק בשמונה עשרה

יש כמה אופנים שמותר להפסיק אפילו באמצע תפילת שמונה עשרה, כגון שיש תינוק בוכה, והבכי של התינוק מפריע לו לכוונת התפילה, שמותר לו לרמוז ולעשות כל מיני תנועות בידיים לצורך התינוק כדי להרגיע אותו שלא יבכה, ובכך יוכל להמשיך ולכוון בתפילה, וכן אדם מכובד העומד בשמונה עשרה, והשליח ציבור ממתין לו שיסיים את התפילה, כדי שיוכל להתחיל את חזרת הש"ץ או הקדיש שלאחר שמונה עשרה, ומפריע לאותו אדם שממתינים לו, יכול לסמן בידיו שלא ימתינו לו, וכן באופן שאדם מתפלל שמונה עשרה, והתעורר לו ספק האם הוא צריך לחזור לתחילת התפילה, או שהתעורר לו ספק מה דינו כאשר שכח איזה שהיא הזכרה מסוימת, והוא לא יודע מה ההלכה, מותר לו לעקור את רגליו, ללכת לארון הספרים ולעיין בספר את ההלכה שנצרכת לו, ולהמשיך הלאה, ואפילו אם יש מישהו בבית הכנסת שיודע את ההלכה, מותר לו ללכת לאותו יהודי ולשאול אותו מה הדין, ולהמשיך להתפלל.

בהמה או קרון מולו באמצע שמונה עשרה

אדם שעומד בתפילה, ומגיע בהמה או קרון מולו, ויש בזה סכנה, מותר לו להפסיק, אבל עדיף שיפסיק על ידי שיעקור רגליו וילך למקום אחר, מאשר להפסיק בדיבור לצורך זה, כגון לקרוא לאדם שיבוא להבריח את הבהמה במקל וכיוצא בזה.

עקירת רגליו לצורך מצוה

אדם שסיים את התפילה ועדיין לא פסע לאחוריו ג' פסיעות, מותר לו לעקור את רגליו לצורך מצוה, וכגון חזן שלא פסע את הפסיעות לאחר שמונה עשרה, והפסיעות שלו הם רק לאחר 'ובא לציון' בקדיש תתקבל, מותר לו לעקור ממקומו לעלות לתורה, להוציא את הספר תורה, לשבת בתחנון, וכן כל אדם שסיים את התפילה ולא עקר את רגליו, מותר לו לעקור את רגליו לצורך מצוה קצת, אבל באופן אחר, אסור לו לעקור ממקומו אם לא פסע לאחוריו ג' פסיעות, וכל שכן שהדבר אסור באמצע שמונה עשרה, ומביא המשנה ברורה, שיש לגעור באותם חזנים בימים נוראים, שעוקרים את רגליהם לצורך כריעת מודים או לצורך הכריעה בסדר העבודה, אלא יעשו מה שמקובל בקהילות ישראל להעמיד סטנדר ליד החזן, וכאשר מגיע למודים, יסלקו ממנו את הסטנדר, ויהיה לו מקום להשתחוות.

נחש כרוך על עקבו

אפילו נחש כרוך על עקביו, אסור לו להפסיק בדיבור, אלא ינסה לעקור למקום אחר כדי לסלק את הנחש, וכמובן שמדובר באופן שאין בזה פיקוח נפש.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א