אימתי אין אומרים 'סברי'
צריך עיון מה שכתב המשנ"ב סי' קעה ס"ק מו דבחופה ומילה שאין נוטלין רשות אין לומר 'סברי', ולכאורה לפי"ז המקדש ומוציא רק את בני ביתו אין לו לבקש מהם רשות ואין לו לומר 'סברי', והיה יכול המשנ"ב להזכיר אופן זה דמצוי ביותר.
יודעים את התשובה?
הפותרים נכונה יכנסו להגרלה על סט משנ"ב ו -2 כרכים בודדים
תשובות לעלון תמוז 37
תשובות לעלון הקודם אלול
לגבי השאלה שנשאלה בעלון הקודם במה שכתב השעה"צ (סי' קסב ס"ק מא) דאם בתחילה כשבא ליטול ידיו מכלי אין אוזן הכלי נגובה לא נטמא המים, דהוי כמו שנגע בידו במים שבכלי שלא בשעת נטילה, דמבואר לעיל (סי' קס סי"א) דלא נפסלו המים על ידי זה, והכא נמי הרי אותה היד לא נטל עדיין. ולכאורה מדוע כתב המשנ"ב (ס"ק מה) שאם אחר שלא נטל ידיו נגע בידיו הלחות אף לאחר שנטלן שתי פעמים צריך לנגבן ולחזור וליטלן שנית, והרי המים שעל ידו של הנוטל טהורים ואין האחר מטמאן כיון שלגביו אין זו שעת נטילה והרי זה כאילו הנוטל נוגע באוזן הכלי.
השיבונו רבים ומהם הרב משה גרודקה כי יש לחלק בין זמן שאינו זמן נטילה כלל כגון קודם כשבא ליטול ידיו ונגע באוזן הכלי דאז אין המים מטמאים כלל משא"כ במי הנטילה עצמם דמטמאים אף שלא בשעת נטילה, גם בטימאם אחר נחשבים למי נטילה ומטמאים אף את ידיו של זה.
ויש שחילקו וביניהם הרב ישראל איזנשטיין בין נגיעה של אותו אדם שלגביו נחשבת הנגיעה כקודם הנטילה משא"כ בנגע בהם אחר אף שלגביו אין זו שעת נטילה מ"מ כיון שלגבי הנוטל עצמו הוי שעת נטילה יטמאו ידיו אם יגע במים.
בהגרלה בין העונים על שאלת 'לחידודי שמעתתא' בגיליון 37 זכו:
בסט משנה ברורה 'דרשו' זכה הרב יהודה מערבי מירושלים.
ובכרך אחד משנ"ב דרשו זכו:
הרב אברהם הורביץ מביתר עילית, והרב חיים בנדיקט מבני ברק.