יקותיאל יהודה גנזל
מי שנמנה על אוּמַת אנשי 'הדף היומי', לא יכול שלא להתפעם פעם אחר פעם כשהוא רואה איך הדף הנלמד לפי הסדר שנקבע מקדמת דנא, מתקשר אל הפרשה, אל התקופה ואל מאורעות היום ־ יום.
כשפוגשים קישור כזה, בין הדף הנלמד להווי היום־יום, אי אפשר שלא להתרגש. רואים במוחש איך התורה הקדושה בלולה ומקושרת. או כפי שחסידים ותיקים נהגו להגיד: "כשאדם מוצא שייכות בין שני לימודים שונים שהוא לומד באותו היום או בין לימודו לבין מאורעות הזמן – אות הוא שלימודו חשוב ביותר לפני נותן התורה".
השורות הבאות יעניינו את כל אחד מבני עם התורה וירגשו במיוחד את לומדי 'הדף היומי'. את הדברים שמעתי בשמו של הגאון רבי יעקב כהן שליט"א, רבה של שכונת רמת־הצפון בירושלים ובעל 'עמק המשפט'.
הגאון שליט"א מצא שלושה רמזים מובהקים בין 'הדף היומי' של תחילת ימי החנוכה (בהם סיימו את סוגיית 'רבי חנינא סגן הכהנים' המורכבת והמאתגרת העוסקת בדיני טומאה וטהרה) לבין ימי החנוכה עצמם. נמנה את הרמזים המופלאים אחד לאחד:
נתח נכבד מהסוגיה שהכניסה אותנו לחנוכה, עוסק בחגי הנביא המצווה מפי הגבורה לדון עם הכוהנים בדיני טומאה וטהרה ("ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן"). אם נביט בספר חגי לראות מתי התנבא בנבואה זו אודותיה למדנו בימים אלה ממש, נמצא את הפסוק הבא: "בעשרים וארבע לתשיעי בשנת שתים לדריוש". החודש התשיעי הלא הוא חודש כסלו (מונים את החודשים החל מ'ניסן'), עשרים וארבע לתשיעי – כ"ד בכסלו. מדהים.
נמשיך אל הרמז הנוסף: ביום הראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו, למדנו את דף י"ט במסכת פסחים. באותו יום, בעת קריאת התורה, שמענו את בעל־הקורא המנעים את הפסוק מספר במדבר: "כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת". כשלמדנו את הדף של אותו היום מצאנו את אותו פסוק מוזכר ב'שקלא וטריא': "שנאמר כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת". מפליא ושמיימי.
העוצמתי ביותר הוא הרמז השלישי: כל סוגיית רבי חנינא סגן הכוהנים מורכבת מגזירות שגזרו חכמים בהלכות טומאה וטהרה, הגזירה שמזכיר 'יוסי בן יועזר' לגבי טומאת הנוזלים שבבית ־המקדש, וגזירת 'ח"י דבר' שגזרו חכמים בכלליות בהלכות טומאה וטהרה.
כעת נעבור ללמוד קטע מדברי הרה"ק ה'שם משמואל' מסוכטשוב זי"ע המצטט את אביו, הרה"ק ה'אבני נזר' זי"ע. בדבריו הוא מלמד על היוונים שגזלו את חכמת התורה מבני ישראל וכך הצליחו לשלוט על בני ישראל, והחשמונאים ניצחו את היוונים והחזירו מהם את כוח התורה:
"ומאז והלאה נתרבה ונתפשט לימוד תורה שבעל־ פה והישיבות בישראל, וגזירות בית־ דין של החשמונאים וי"ח דבר התחילו אז, בימי יוסי בן יועזר ואינך שהיו בימים ההם, ומן אז והלאה רבו הגזירות, והכל מחמת כוח תורה שבעל־ פה שהשיגו אז".
היש לכם דרישות שלום שמיימית מופלאה מזו?
(המבשר)