הרב יצחק פוליטנסקי
ריבית בהלוואות בין שכנים
איסורי ריבית חלים גם בהלוואת מוצרים משכנים וידידים וכדו' מאחר ומצוי מאד שמחזירים יותר ממה שלוו בלי לשים לב לכך וצריך להזהר ולהחזיר כפי ההלוואה.
האיסור הוא כשמחזיר יותר בכמות, באיכות או בשווי המוצר וכן במקום שמחירו יקר יותר או בזמן שהמחיר יקר יותר.
כאשר לא שייך לדייק ולהחזיר בדיוק כפי ההלוואה כגון בפירות וירקות שגודלם אינו אחיד, מותר להחזיר מעט יותר, כיון שלא ניכר כ"כ התוספת.
אם בגלל שנוח לו הוא מחזיר יותר כגון שכבר קנה מוצר כדי להחזירו לשכנו ורק אח"כ שם לב שמחירו קצת יותר יקר וכעת מעדיף שלא לחזור לשם כך לחנות, או שמשתמש באבקת כביסה יותר איכותית ולא שווה לו לקנות במיוחד אבקה אחרת זולה רק כדי להחזיר כוס אחד לשכן, מותר לו להחזיר את היקר יותר.
דוגמאות מצויות:
- לווה משכן חצי כוס סוכר או שמן, יכול להחזיר לו חצי כוס כפי שנראה לו ולא חייב לדייק ממש, אך לא יחזיר הרבה יותר בצורה ניכרת לעין.
- לווה משכן חבילת מלח פתוחה או חבילת אבקת מרק פתוחה שהוציאו מהם ואפילו מעט, אסור להחזיר לשכן חבילה חדשה סגורה, כיון שניכר בזה הריבית.
- לווה משכן עוף מספר 2, לא יכול להחזיר לו עוף מספר 1 כיון שהמספרים מסמנים את הגודל של העוף וניכר שמחזיר יותר וכן אם לוה משכנו תבנית ביצים בגודל M לא יחזיר לו תבנית בגודל L .
- כאשר לווה משכנו כמה ביצים ואינו זוכר אם לווה 3 או 4 ביצים, מותר לו להחזיר לשכן 4 ביצים כיון שאינו מתכוון בשביל ריבית.
- לווה משכן אבקת כביסה בחבילה של 5 ק"ג, אסור לו להחזיר 5 חבילות קטנות של 1 ק"ג, כיון שמחיר החבילות הקטנות יקר יותר ועובר בכך על ריבית.
- לווה משכן בקבוק יין של יקב זול, אסור לו להחזיר בקבוק יין של יקב אחר שמחירו יקר יותר וגם אם ההבדל הוא קטן, בכל אופן כיון שניכר שזה יותר יקר הדבר אסור.
כל זה הוא בהלוואת חפצים, אך אם לווה מחברו סכום כסף, צריך לדייק ולהחזיר לו בדיוק כפי ההלוואה ולא יותר, כיון שבכסף גם כשמוסיף מעט יותר זה ניכר ועובר על ריבית.
כשלווה 186 ₪ ויש לו רק שטר של 200 ₪ ולמלווה אין עודף (ולא יכול לחכות לפעם אחרת, כגון שנוסע לחו"ל) יאמר למלווה שיתן את העודף לצדקה לזכות הלווה.
(התקציר נערך מתוך "ברית פנחס"
אך אין לפסוק ממנו הלכה למעשה ללא עיון במקורות)