סיפר נכדו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל: שמעתי לפני שנים מרבי אליעזר ליברמן שלמד בישיבה קטנה אצל רבינו לפני למעלה מארבעים שנה, שהגיע אז בחור חדש מאיזה יישוב וסיפר, שכשהגיע להיבחן שלחו אותו לחדר של רבינו, והוא מצא אותו מטאטא את החדר, והיה נראה לו שזה המנקה…
בינתיים, "המנקה" התעניין אצלו מאיפה הגיע ומה למד וכו'. והנה כשנכנס הגרמ״י ליפקוביץ זצ"ל לבש "המנקה" כובע וחליפה והתיישב לצידו בשתיקה, והגרמ״י כיבד את המנקה… רק כשהגיע הבחור ללמוד בישיבה, פתאום תפס שזהו רבינו ראש הישיבה, אלא שהתנהג בפשטות כ"כ, שהיה נראה לו שזה המנקה.
עוד סיפר נכדו של רבינו הגאון ר' שרגא ברלין, שכשהיתה חנוכת הבית בישיבת 'תורת זאב' בירושלים, ביני לביני נכנס רבינו לביתו כדי לראות שאלה על מזוזה. אחד ממלווי רבינו אמר אז שצריך ללכת לעוד מקום, שפרסמו שרבינו יבוא לשם ומחכים לו. אמר לו רבינו: "הלא שאלו אותי, ואמרתי שאני לא אבוא, מדוע עושים כך ללא ידיעתי". אמרו לרבינו: "אבל אמרו להם שרבינו יבוא". אמר רבינו: "מי שאמר, הוא ילך"…
לפתע אמר רבינו: "בעצם מה אכפת לי ללכת, רק שחסר קצת כבוד, שלא שמעו ולא שאלו לקולי, ככה זה בן אדם…" לבסוף כמובן שרבינו הלך.
(כאיל תערוג בהעלותך תשע"ח)