"נו, מה קורה?", שואל ראובן את שמעון ידידו הטוב בפגישה אקראית בין מנחה למעריב בבית הכנסת השכונתי, "קיבלו לבסוף את הבן שלך לישיבה ההיא שרציתם?".
"לצערנו התברר לנו שנזכרנו מאוחר מדי", משיב שמעון. "כאשר פנינו אליהם, ההרשמה כבר נסגרה. נרשמו לשם המון בחורים השנה, ולא היה שייך לדחוף לשם אפילו סיכה".
"נו, נו", משיב ראובן. "תאמין לי, אם היו רוצים, היו מוצאים מקום גם בשביל הבן שלך. לדעתי זה ממש לא בסדר מצידם לדחות בחור ששלושת האחים הגדולים שלו למדו בישיבה, ושהסבא שלו עזר בשעתו לפני 40 שנה להשיג את המגרש בשביל הבנין של הישיבה…"
לו היה ראובן לומד באותו יום את ה'חפץ חיים' היומי (כלל ד' מהלכות רכילות סעיפים א-ב-ג), היה נמנע מדיבורים אלו. וזו לשונו של החפץ חיים בסעיף א':
"איסור הרכילות הוא אפילו אם אין מגלה לו דבר חדש, שגם הוא ידע כי כן וכן דיבר פלוני אודותיו, או עשה ענין פלוני שהוא נוגע לו, רק שהוא בעצמו לא התבונן עדיין בזה על פלוני שעשה עוולה בזה, והרוכל הזה מעורר לו על זה [כגון, שיצא ראובן חייב בדין, ופגע בו שמעון ושאל מאתו: מה נעשה בדינך? והשיב ראובן: נתחייבתי כך וכך, ואמר לו שמעון: לא יפה דנו אותך, וכהאי גוונא], אפיל הכי רכילות מקרי, כיון שעל ידי דיבורו נולד ענין חדש שגורם בזה להכניס שנאה בלבו על אותו פלוני".
יתירה מכך: במקרה שהיה ידוע לראובן קודם לכן כי היתה בעיה כלשהי בקבלת בנו של שמעון לישיבה, עליו להימנע מלכתחילה מלשאול אותו מה נעשָה בסופו של דבר בענין זה, וכפי שמציינים בביאורים ומוספים:
"ואם שמעון יודע שיש לראובן זה מכבר סכסוך עם בית הדין, ורוצה לשואלו 'מה נעשה בדינך?' כתב החפץ חיים לעיל (ח"א כלל ט באמ"ח ס"ק ד) שאסור לו לשאול אותו כן, כי שמא יצא חייב מבית הדין, ואז מסתבר מאד שיצאו מפיו דברי גידופים על בית הדין, והרי זה בכלל אבק לשון הרע, שגורם לו לספר בגנות בית הדין, ומלבד זאת עובר גם על 'לפני עור' בכך שהכשיל את חברו לדבר לשון הרע בגנות בית הדין, שהרי אילולא היה שואל אותו, לא היה חברו מדבר בגנותם אל הקיר.
"והוסיף, שאף אם אינו יודע על סכסוך שקיים כבר בין ראובן לבית הדין, אם רוצה לצאת ידי שמים לא ישאל אותו כשיוצא 'מה נעשה בדינך?', כי בעוונותינו הרבים, פעמים רבות כשיוצא חייב, יש לו שנאה על בית הדין, וממילא עלול מאד על ידי שאלה זו לגרום לו לדבר בגנותם, ואין להתיר באופן זה אלא אם הוא מוכרח לדעת מה פסקו לו, כי נוגע לו הדבר מאיזו סיבה שהיא".
להלכות שמירת הלשון מספר 'חפץ חיים', מסודרות לפי ימים – לחץ כאן