בימינו קיימות במקומות רבים דלתות הנפתחות מאליהן ללא כל מגע ופעולה מצד האדם. אין צורך לפתוח עם מפתח את המנעול, ואף אין צורך ללחוץ על הידית, אלא הדלתות נפתחות מאליהן על ידי ה'עין רואה' הקבועה בהן מלמעלה. רק זאת נדרש מהאדם – שיטרח להעמיד עצמו אצל הדלת, אז ירגישו ה'עינים' ויפתחו בפניו את השער.
כיוצא בזה, בימים הללו, הסיוע ממעל גבוה הוא עד מאד. כל השערים נפתחים בלא צורך להקיש הרבה. רק על זאת ממתינים לנו מן שמיא – שנבוא בסמוך, שנעמיד עצמנו.
והנה נמצא כתוב בכתב יד קדשו של הגה"ק רבי שריה דבילצקי זצ"ל, וז"ל:
"מעשה שהיה: על סמך מה שמסרו לי שבשבת ר"ה יהיה חשמל כשר במקווה – הלכתי למקווה כבר לפני שעה 3:00. בפרוזדור ובמדרגות היה חושך מוחלט, אך קיוויתי שאחר שאפתח את המקווה יהיה שם אור. מצאתי בחושך את המפתח ופתחתי את המקווה – אך שם היה חושך מוחלט.
"מכיוון שכבר פתחתי, חשבתי שאסתדר בחושך. מצאתי ספסל בחדר ההלבשה ושם פשטתי בגדי, ומשם הלכתי לחדר המקווה. החושך היה יותר ממצרים, ופתאום איבדתי כל יחס באיזה צד ופינה אני נמצא… גיששתי בקירות, וגם את המקווה לא מצאתי, והייתי משוטט הנה והנה ללא פתרון.
"ופתאום נטבלו רגלי במים… גם כן טוב. נכנסתי, טבלתי ויצאתי, בשום אופן לא מצאתי את חדר ההלבשה ומיששתי בקירות ללא כל התמצאות, כי הכל נאבד ממני. ופתאום מצאתי חולצה ובגדים, אך נוכחתי כי הם לא שלי. וכעבור רגע מצאתי את שלי והתלבשתי ורציתי לצאת, אך כאן נגמר הכל. פחדתי שעם כל צעד אסתבך יותר, והחלטתי מתוך צער להישאר לשבת על הספסל, עד ירחם… אך הצטערתי בלב שאצטרך להפסיד כל ה'קרבנות', ומי יודע אם גם לא פסוקי דזמרה, והתפללתי בלב לישועה.
"והנה, לא עבר רגע ואני שומע צעדים מתקרבים ויורדים למקווה, ואני קורא בקול רם – אני לא רואה איך לצאת!… 'רגע, רגע', ענה הקול, והנה יד שלוחה אלי ומעמידה אותי ברגע על מדרגות היציאה, ונוכחתי כי גם עד כעת היו רק כמה סנטימטרים ממני ועד המדרגות, שלא הרגשתי בהם.
"המוסר השכל: אדם קרוב מאד לדרך התשובה, רק כמה סנטימטרים מפרידים, והוא חושב שהוא שרוי בחושך מוחלט ומתייאש. פתאום נשמתו מרגישה את צעדי הא-לוקים המתהלך בגן, והוא רק צריך לקרוא במר נפשו: אני לא רואה לצאת מהחושך שאני שרוי בו.
"'רגע, רגע', עונה הקול, והנה יד שלוחה אליו ומוציאה אותו למרחב, והוא רואה שרק מספר סנטימטרים הפרידו בין החושך לדרך האור, והוא בסכלותו חשב שאבדה דרכו.
"פתחו לי פתח כחודו של מחט. רק איזה קריאה קלה, ותיכף אפתח לכם פתח שכל קרוניות ועגלות יכנסו בו. השיבנו ה' אליך ונשובה – שובה ישראל עד ה' א-לוקיך כי כשלת בעוונך – ע"י העוון שהוא חושך מוחלט, נסתבכת עוד יותר, וכשלת. ונזכה לשוב בתשובה שלימה לפניו". עכל "ק .
(באר הפרשה)