יום רביעי י"ז בשבט תשע"ט
לאיזה טווח אסור לטלטל בשבת ברשות הרבים?
הלכה למשה מסיני, שאסור לטלטל חפץ בשבת ברשות הרבים לטווח של חמש אמות ושלוש חמישיות האמה. טווח זה נקבע על פי אלכסון הריבוע של ארבע על ארבע אמות, ולכן הוא נקרא בכל מקום 'ארבע אמות'. ו'אמה' לענין זה – כתבו ראשונים שהיא אמה 'רגילה', בת ששה טפחים, (טפח = 8-9.6 ס"מ, לשיטות השונות).
ומדרבנן, אסור לטלטל גם לטווח שבין ארבע אמות ממש לטווח הנ"ל. ולטווח מדויק של ארבע אמות – נראה מדברי ראשונים שמותר. ולטווח של פחות מארבע אמות – מותר לטלטל לכתחילה, כיון שאין זה נחשב אפילו לחלק של 'מלאכה'.
[שו"ע שמט, ב, (וראה שם ה), משנ"ב ו-ט, שעה"צ ג, וביה"ל ד"ה שמארבע; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 2 ו־5. ר"ש ורא"ש כלים יז, ט, ותורי"ד ערובין מח, א]
באיזה אופן מותר לאדם לכתחילה לטלטל ברשות הרבים יותר מארבע אמות?
נאמר בתורה: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". ופירשו חכמינו ז"ל, ש'יְשיבת' כל איש ביום השבת ברשות הרבים היא כמידת 'תחתיו', דהיינו כשיעור אורך גופו, שהוא שלוש אמות, ועוד אמה, כדי לפשוט את ידיו ורגליו, ובסך הכל – שטח ריבועי של ארבע על ארבע אמות. ו'אמה' לענין זה – נמדדת לכל אדם על פי גודל גופו וזרועותיו.
ומשמעות הגדרת ארבע אמות אלו כשטח ישיבתו של האדם היא, שרשאי לטלטל חפצים בתוכן כרצונו, דהיינו, גם כשמדובר באדם גבוה במיוחד, אשר מקצה האלכסון של הריבוע עד לקצהו השני, יש הרבה יותר מהאלכסון של ארבע אמות רגילות (ראה לעיל).
[שו"ע שמט, א-ב, משנ"ב א, ג, ד ו־ט, ושעה"צ ד; ביאורים ומוספים דרשו, 1; וראה שם, 4 ו־6]
באיזה אופן אסור לטלטל ברשות הרבים אפילו לטווח של סנטימטר בודד?
בהמשך לאמוּר: ארבע אמותיו של אדם ברשות הרבים, אינן 'נקבעות' לו אלא כשבירר אותן במחשבתו, דהיינו שהחליט בדעתו שארבע אמות מסוימות הצמודות אליו, לאחד הכיוונים, הן 'ארבע אמותיו'. וראה במקורות.
וארבע אמות אלו, למרות שיש בהן קולא שרשאי לטלטל בתוכן גם לטווח של יותר מארבע אמות - כאשר מטלטל לאלכסונן, או כשמדובר באדם גבוה שארבע אמותיו גדולות מהאמות הרגילות, כנ"ל; יש בהן גם חומרא – שאסור מדרבנן להוציא חפץ מתוכן אל מחוצה להן, אף כשטווח הטלטול של החפץ קטן מאוד, וכדין 'הוצאה' מרשות לרשות.
[משנ"ב שמט, ט; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־6]