מכריעו לכף זכות (אבות ו ו)
מעשה ובאו פעם מלמד ומשגיח בישיבת עץ חיים ביחד עם קבוצת תלמידים כבני שלוש עשרה לביתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר כדי שיערוך להם בחינה. ראש הישיבה שאל פירוש בתוספות ואחד התלמידים השיב, אולם הואיל ותשובת הילד לא היתה נכונה, אמר לו – "אולי לכך אתה מתכוון בהסברך", והחל להסביר לילד את התוספות כפי שצריך. "לא", ענה הילד, "לא לכך אני מתכוון", וחזר שוב על פירושו הבלתי נכון.
שמע רבי איסר זלמן את דבריו של הילד וניסה פעם נוספת להסביר לו את התוספות, והפעם בדרך שונה במקצת, על מנת שיוכל להבין ביתר קלות, וחזר ושאלו: "אולי לכך התכוונת בהסברך?". אולם כל זאת ללא הועיל, הילד דבק בפירושו הראשון והבלתי נכון. כך במשך קרוב לעשר דקות ניסה וחזר וניסה להסביר לילד בן השלוש עשרה את פירוש התוספות, וכל הזמן מתוך סבלנות, בדרכי נועם ובצורות שונות, ולאחר כל הסבר נוסף שאל את הילד: "אולי לזאת הנך מתכוון, כפי שאמרתי כעת?", והילד בשלו – "לא לכך התכוונתי אלא כפי שהסברתי אני בראשונה".
המלמד והמשגיח אשר באו עם הילדים כבר איבדו את סבלנותם כלפי הילד, ואילו רבי איסר זלמן המשיך לנסות ולהסביר לו את פירוש דברי התוספות. לאחר שכל דבריו ונסיונותיו לבאר לילד את התוספות היו לריק, התנצל ראש הישיבה ואמר שעליו לצאת לדקות אחדות מן החדר.
הוא יצא מן החדר אל הפרוזדור, הגיף אחריו את הדלת והחל ללכת לאורך הפרוזדור הלוך וחזור ולחזור לעצמו: "כבוד הבריות – הכוונה גם לילדים… כבוד הבריות – הכוונה גם לילדים", כך פיזם לעצמו מספר פעמים מתך התרגשות וחרדה.
לאחר מכן חזר לחדר, התיישב על מקומו מתוך רעננות מחודשת, כאילו רק עתה נכנסו הילדים לביתו, וכאילו רק עכשיו הוא מתחיל לשוחח אתם. הוא חזר ופנה אל אותו ילד ברכות נפלאה ואמר לו: "אמור נא לי בבקשה, איך הנך מסביר את התוספות?…"
(משל האבות מתוך 'בדרך עץ החיים')