הרב ישראל ליוש
"וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ויקרא ט ד)
להשרות שכינתו במעשה ידיכם… [רש"י]
השראת השכינה במעשה ידיהם, שנבעה מתוך חיבה יתירה – מסביר השפתי חכמים – באה לידי ביטוי באש שיצאה מאת ה' ואכלה את העולה, גילוי האש מן השמים, הראתה לעם ישראל שהקב"ה מרוצה ממעשיהם, בנית המשכן והבאת הקרבנות.
גילויי סייעתא דשמיא מיוחדים, המתגלים לעושי רצונו, הן התעודה הטובה ביותר, כי רוצה ה' במעשיהם, וה'עבודת ה" שלהם עולה לרצון לפניו ית', וההארות המיוחדות הללו, הן מעין 'השראת השכינה' במעשה ידיהם.
***
סיפר הגאון רבי אליהו פוזן שליט"א חתנו של הגאון העצום רבי יחזקאל ברטלר זצ"ל: השווער שלי היה אומר שהיה לו 'גילוי אליהו'. מעשה שהיה כאשר הוא היה בפרק השידוכים, הציעו לו את אשתו שתחי' לאוי"ט. אביה הגאון רבי יעקב שכטר זצ"ל רצה לעמוד על טיבו, ולשם כך שלח אותו לירושלים אל חתנו הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, שידבר איתו בלימוד, ויעמוד על טיב כשרונותיו ואופן עיונו.
ביום הפגישה הוא הקדים לבוא לירושלים, ונכנס לאחת מבתי המדרשות הסמוכים למקום המפגש, על מנת ללמוד מעט. והנה התיישב לידו אדם לא מוכר והחל לדבר איתו בלימוד באחת מסוגיות הש"ס הנידחות. הם דנו בסוגיא לצדדיה, רבי יחזקאל ריענן את זכרונו בסוגיא, והלה, האדם ה'לא מוכר' הוסיף וביאר צדדים נוספים בסוגיא. בתום הדיון, נפרדו לשלום, כשלעולם לא ידע רבי יחזקאל מי היה בן שיחו, שהיה לו לחברותא לכמה רגעים.
והנה הגיע זמן הפגישה, רבי יחזקאל ניצב לפני רבי משה, והאחרון החל לדון איתו בדיוק באותה סוגיא שכוחה שדן איתו החברותא העלום, כמה רגעים קודם לכן. רבי משה התפעל מאוד מבהירותו של רבי יחזקאל בסוגיא, ואמר לשווער שלו: 'אם בסוגיא נידחת כל כך, הוא כל כך ברור, כאילו זה עתה הוא עוסק בה, בוודאי בחור מיוחד הוא…', וכך השידוך נסגר בשעטו"מ.
***
עוד סיפור של סייעתא דשמיא מיוחדת שמונהגת עם עושי רצונו, סיפר רבי אליהו פוזן על השווער הגאון רב יחזקאל זצ"ל. כידוע עסק רבי יחזקאל רבות בענייני כבוד המת. לשם כך נסע פעם לירושלים עם ידידו – שפעל איתו רבות בעניין זה – הגאון רבי נחום הכהן קוק זצ"ל. הם הגיעו לפאתי ירושלים, והנה אבדה להם הדרך לירושלים. לפתע עבר לידם פרש משטרתי, וביררו אצלו איה הדרך לירושלים? הפרש כיוון אותם והסביר להם כיצד עליהם ללכת. הם החלו ללכת בדרך שהראה להם, ואילו הפרש פנה לדרכו. לאחר כמה דקות של הליכה שב הפרש על עקבותיו ורץ אחריהם, כשהשיגם שאל אותם: 'האם יש ביניכם כהן, כי הדרך שהראיתי לכם מלאה בקברים ואסור לכהן לילך שם, הנה אני יראה לכם דרך אחרת…'.
לאחר שהראה להם דרך שונה מזו הראשונה, עזב הפרש את המקום ופנה לדרכו, והשאיר אותם המומים ומשתאים מה'סייעתא דשמיא' המפתיעה שהוענקה לרבי נחום הכהן, שהרי מה לו לפרש להעלות בדעתו שמי מהם כהן, ועוד לשוב על עקבותיו ולהזהירם על כך, אין זה אלא הארה מיוחדת מן השמיים שניתנת לעושי רצונו של מקום, ולמתאמצים על כל קוצו של יוד בדקדוק המצוות.