הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
הבה ונלמד הלכה השייכת בהרבה גופי תורה, בסוגייתנו דף מט: אנו לומדים על מצוות שבהם הסדר מעכב, ביניהם עבודת יום הכפורים הסדר מעכב, ואם הקדים מעשה לחברו לא מועיל.
המשנה ברורה (סימן ל"ב סכ"ג) מבאר את הדין בכתיבת תפילין שצריך להיות לפי סדר המילים והפרשיות כפי שכתובות בתורה, אם חסרה אפילו אות אחת והמשיך לכתוב אחריה, כל מה שכתב אחריה פסול, וצריך למחוק את כל מה שהמשיך לאחר האות שהחסיר, ולהשלים את האות ולהמשיך בכתיבה לפי הסדר.
אם כתב את האות שהחסיר ורק אח"כ מחק את מה שהמשיך שלא כסדר, האם צריך למחוק גם את האות שהחסיר, כיון שכתב אותה בשעה שהיה כתוב אחריה, או שמא כיון שמחק את ההמשך יוצא שהאות הזאת כתובה כסדר, ורק בהמשך יש חסרון ולא באות הזאת?
בזה נסתפק המשנה ברורה, ובתחילה כתב בביאור הלכה שגם האות פסולה כיון שכתב אותה לפני שמחק מה שאחריה, לפיכך צריך תחילה למחוק את ההמשך ורק אז להשלים את האות ולהמשיך בכתיבה, אך בהערה חזר וכתב שכן מועיל גם כשכתב את האות החסרה לפני המחיקה.
והביא ראיה מהלכות קריאת שמע (סימן ס"ד) שמבואר שם שצריך לקרוא את הפסוקים לפי סדר, כלומר קודם 'ואהבת' ואח"כ 'והיו הדברים' וגו', ואם קרא 'והיו הדברים' ואח"כ 'ואהבת', כתב שם הביה"ל שצריך לחזור על הפסוק ו'היו הדברים', אבל א"צ לומר מחדש 'ואהבת', שכבר יצא בפעם הראשונה, אף שכשקראה לא היתה לפי סדר, שאמרה אחר פסוק 'והיו הדברים', עכשיו זה כסדר.
והוכיח שם מהלכות יום כפור שאם הקדים דם השעיר לדם הפר, יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר, ואינו צריך להזות פעם נוספת מדם הפר, כיון שעכשיו נעשה כסדר שדם השעיר לאחר דם הפר, אף שכשנתנו היה שלא כסדר. הכלל שאם הקדים את המאוחר ואחריו עשה את המוקדם נפסל רק המאוחר ואלו המוקדם נהפך להיות ראשון למאוחר שעושה אחריו, מזה הוציא המשנ"ב שגם בכתיבת תפילין אם השלים את האות החסרה לפני שמחק את הכתוב אחריה, מועיל למחוק את מה שכתב בהמשך ולחזור ולכותבו והאות שהשלים נשארת במקומה בכשרות, אף שבשעה שנכתבה לא היתה כסדר.
בשו"ת תורה לשמה [שמיוחס להבן איש חי כידוע] סי' ח' דן בשאלה זו לגבי תפילין, והביא את הראיה מעבודת יום הכפורים בהקדים דם השעיר לדם הפר, ודן דאפשר שמדובר שאחר שהקדים דם השעיר, לפני שהזה מדם הפר נזכר בטעותו, וכיוון בדעתו לעשות מתחלה דם הפר ואחריו דם השעיר, ואז לא יהיה הוכחה לנדון התפילין, אך כתב דמסתימת הדברים משמע שגם אם נזכר לאחר שהזה מדם הפר מועיל לתת דם השעיר, וא"צ לחזור להזות מדם הפר, ועוד הביא ראיות מדברי הראשונים ע"ש באריכות, ובספרו שו"ת רב פעלים (או"ח ח"א סי' ד') כתב לדון בזה והביא כמה דעות הפוסקים, וכתב שמצא בשו"ת תורה לשמה כתב יד שהכשיר בזה, כידוע שרגיל להביא משו"ת תורה לשמה בשם אחר כדי להסתיר את המחבר לגודל ענוותנותו, ותורה לשמה מכרזת עליו בגלוי.
להלכה כתב מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א בספרו שאלת משה-שערי הכתב (שיעור כ"ז פ"ג) להכשיר בזה כמסקנת המשנ"ב ע"ש.