סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א:
מעשה שהיה לפני כמה שנים ושמעתיו מאיש מבין ונבון, בקי נפלא בתורת הנפשות ה"ה הגה"ח רבי פנחס בונקער שליט"א, בבחור שלדאבון לב ירד מצבו הרוחני מטה מטה, עם הזמן התחבר לחבורת ריקים ופוחזים, ומפעם לפעם היה בא אל בית אביו עם חבר מרעיו והללו היו משתכרים שם וכדי בזיון וקצף.
ויהי באחת הפעמים, גברה השכרות על בני החבורה והללו החלו לשבר ולנתץ את כלי הבית, עד שהגיע סכום הנזק לשיעור של עשרות אלפי דולר. הבן, שעדיין פעם בלבו רגש לבית אביו נתמלא בושה וכלימה וברח מהבית כל עוד נפשו באפו, ומאז עבר לדור בבית אחד החברים.
מאידך, האב, שלא רצה לנתק את הקשר עם בנו, החל תר ומחפש אחריו, אבל מאומה לא הועיל לו, הבן ניתק עמו כל קשר ומגע, גם בטלפון לא אבה לענות לאביו.
אינה ה' לפניו, והאב שמע על ר' פנחס שהוא 'יחיד מומחה' בקירוב הנופלים בעם, וכבר נוצר קשר בין בנו לר' פנחס. משנפגש עמו האב, סיפר ר' פנחס, שאותו הבן מתחיל להראות סימני תשובה, וכבר התחיל קצת להתחזק ולהתיישר.
כשמעו 'בשורות טובות' אלו ניסה שוב האב ליצור איזה קשר עם הבן ע"י הטלפון, אבל הבן לא ענה לו. בצר לו ניסה האב שוב, והלך לנקוש על דלתי הבית שבנו שוכן שם, והנה רואה שמתוך הבית מציצים עליו ב'קוקער', אך הדלת אינה נפתחת.
בלב שבור ורצוץ חזר האב ובכה מאין הפוגות לפני ר' פנחס: "מה עוד יש לאל ידי לעשות כדי שבני יאבה לדבר עמי? וכי מה ביקשתי ממנו – רק דבר אחד, שיאות לדבר עמי".
כאבו ובכיו של האב נגעו לעמקי לבבו של ר' פנחס והחליט לדבר על כך עם הבן. וכך עשה, מיהר לשאלו: "הרי אני רואה שהחילות להיטיב את דרכיך, מדוע הנך כה מתנכר לאביך מולידך?"
ענהו הבחור: "הרי אני חייב לו עשרות אלפי דולר, ואין לי מאיפה לשלם, מה יש לי לענות לו ולדבר איתו כשהנני יודע מראש שאין לי כלל מה שהוא צריך ומבקש ממני?"
אמר לו ר' פנחס: "טיפש – כלום צריך האב את הדולרים שלך? הרי הוא רוצה לראות פניך ולשמוע קולך, ודבר זה חשוב לו פי מאה מהדולרים שלך".
והנמשל ברור, עד כמה אבינו שבשמים משתוקק 'לראותנו'… וכלשון הכתוב (ירמיה לא י ט) 'הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים וכו' על כן המו מעי לו'…
זאת ועוד, כי פעמים הרבה מחשב האדם בעצמו: הרי חטאתי רבות, והקב"ה תובע ממני כמה וכמה 'תשלומים', כיצד אשא פניו, כיצד הנני רוצה שתפילתי תתקבל, שתורתי תהא נחשבת לפניו, הרי אין בכלל תועלת בכל התורה והמצוות שאקיים.
אבל האמת, כי טעות גדולה בידיו. וכי הקב"ה מבקש מאתנו תשלומים? הרי פי מאה מזה הוא מבקש פשוט שנפנה אליו ראש ושנראה לו פנינו בתפילה ובתורה.
(באר הפרשה)