מנחם הלוי
עד לא מזמן, לפני שהצטרפתי לשיעור ב'דף היומי בהלכה' במסגרת 'דרשו', שם אוחזים עכשיו במשנ"ב חלק ד' בהלכות עירובין ותחום שבת, הייתי בטוח שכל ההלכות האלו נהגו רק בזמן שבית המקדש היה קיים…
נכון, כמובן היו לי ידיעות כלשהן באיזו פינה במוח על תחום שבת, אלפיים אמה, ועוד כמה מושגים דומים. ידעתי שיש 'ועד העירוב', ואפילו הייתי מקבל תזכורת לכך בערך אחת לשנה, בקיץ, כשנסעתי לשבת למושב, וביציאה מהמושב תמיד ראיתי שלט גדול: "עד כאן תחום שבת"…
כמו כן שמעתי פעם שבחו"ל עושים עסק גדול מעירובין ותחומין, ויש אפילו מחלוקות גדולות בין קהילות שם לגבי טיב העירוב והטלטול המותר בו. נו, שוין, הבנתי שזה מהמצוות התלויות בחוצה לארץ…
אני רוצה לקוות שרק אני בור ועם הארץ שכזה, וכל מי שקורא עכשיו שורות אלו מתפלא מעוצמת החור שהיה לי בהשכלה התורנית הבסיסית. אבל בסדר, אם לא לומדים – לא יודעים!…
ולכן, כאשר בהשראת ההתחדשות בלימוד התורה בחג השבועות שעבר עלינו לטובה, זכיתי להתחיל להשתתף כל יום בשיעור יומי קבוע ומתוק ב'דף היומי בהלכה' – פתאום גיליתי שהלכות עירובין זה דבר חי ונושם ונוגע לנו ישירות ממש, לא פחות מכל שאר הלכות שבת, ציצית, בשר וחלב, או ברכת הפירות.
לדוגמא, לפני כשבועיים כשלמדנו יחד עם כל בית ישראל את סימן שצ"א בשו"ע, בו מופיע הדין שכדי לעשות שיתוף מבואות צריך לשכור מהנכרי את חלקו, המג"ש הסביר בטוב טעם ודעת שבזמננו אפשר לשכור מהעירייה או מאנשי המשטרה שיש להם כביכול רשות להיכנס לבתים בזמן חירום, ולכן הם רשאים להשכיר את כל מבואות העיר (בתקווה שאני מביא במדויק את הדברים, וכמובן אין לסמוך על דברי הלכה למעשה…), וסיפר לנו כי הוא יודע לדוגמא על ערים מסוימות בארץ, ואולי זה כך בכל הערים, שרב העיר הולך פעם בשנה וחותם חוזה עם ראש העיר ומפכ"ל המשטרה כדי שהעירוב יהיה מושלם מכל הבחינות, ואפילו עושים איזו השקת כוסית לרגל המאורע…
כששמעתי את זה, פתאום נפל לי האסימון שיש פה הלכות שנוגעות לכל אחד ואחד, גם בזמננו אנו, מידי שבת בשבתו, וחייבים ללמוד אותן בשביל לדעת את הדרך אשר ילכון בה.
והשבוע קיבלתי עוד תזכורת מעניינת לכך. היה זה כששוחחתי לתומי שיחת רעים עם ידיד מהעבר, שמו הרב חיים מצליח, והוא מתגורר בקרית גת, שם הוא מוכר בקהילה בין היתר כמוהל מומחה. הוא אומר לי: "מנחם, אתה חייב לשמוע סיפור שאירע לי לאחרונה".
וכך מספר ר' חיים: "במוצאי שבת פרשת בהעלותך אני מקבל טלפון שגרתי מאבא שמבקש ממני להיות מוהל בשמחת הברית לבנו בשבת הקרובה. לשאלתי היכן תיערך הברית, ענה לי האב כי הברית תיערך ביישוב 'שדה משה', בין קרית גת לקיבוץ לכיש, מרחק הליכה של שלוש שעות (!!!).
"התחלתי מיד בבירור לגבי תחום שבת, ואני מוצא את עצמי לומד הלכות עירובין ודיני תחום שבת, הלכות הוצאה מרשות לרשות, חישובי מרחקים וכו'. תוך כדי כך אני מצלצל למרא דאתרא הג"ר משה הבלין שליט"א, על מנת לברר עד היכן תחום שבת בעירנו, והרב שליט"א קישר אותי להרב משה ברלין שליט"א מהמרכז לעירובין בארה"ק.
"שליחי המרכז בדקו באמצעים טכנולוגיים עד היכן תחום שבת באזור קרית גת לכיוון בית שמש, ואו אז גילו כי השכונה החדשה שנבנתה לא מזמן – 'כרמי גת', מקרבת אותנו ומביאה את גבול 'אלפיים אמה' – תחום שבת, ממש עד הכניסה למושב 'שדה משה'.
"אלא שכאן נתקלתי בבעיה נוספת. המושב לעת עתה ללא עירוב כלל, וא"כ אסור להמשיך ללכת בתוך המושב עד בית הכנסת שבו מתקיימת הברית. וכך, בהוראת המרכז לעירובין ורב העיר שליט"א, הוצרכתי להניח 'עירוב תחומין' ביום שישי בצהריים (שיעור מזון לשלש סעודות) באמצע כביש 35 כדי להאריך את תחום ההליכה המותר בשבת (כמובן, זה לא התיר לי לטלטל בתוך היישוב, אלא רק להמשיך בדרך).
"הסיפור הזה גרם קידוש השם, במיוחד בקיבוץ שחלק מחבריו עדיין אינם שומרי מצוות באופן מלא לעת עתה, בהווכחם במאמץ הגדול ובאנרגיה המרובה שמשקיעים על מנת שעוד יהודי יזכה להיכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"ה בעיתו ובזמנו".
עד כאן הסיפור המרגש מפי ידידי הרב מצליח, וזו רק עוד דוגמא פשוטה לנחיצות לימוד הלכות תחום שבת.
אז רבותיי, אל תהססו והצטרפו עוד היום לתוכנית 'דף היומי בהלכה' של הארגון העולמי להפצת תורה – 'דרשו' (שאגב, בתקופה זו גם באים מאד לקראת הנבחנים במגוון דרכים, בגלל הקושי שיש בלימוד הלכות סבוכות ובלתי מוכרות אלו). מניסיון, הטעם שמרגישים בלימוד הלכות חדשות ובלתי מוכרות, הוא טעם נדיר ומיוחד במינו…
בהצלחה.
תודה
בזכות הכתבה של מנחם הלוי על הלכות תחומים עירוב הצטרפתי ללומדי הדף היומי בהלכה !
תודה רבה הייתם שליחים נאמנים ! ותודה ל מנחם על הכתבה הנפלאה !!!!!!
תודה
בזכות הכתבה של מנחם הלוי על הלכות תחומים עירוב הצטרפתי ללומדי הדף היומי בהלכה !
תודה רבה הייתם שליחים נאמנים ! ותודה ל מנחם הלוי על הכתבה הנפלאה !!!!!!