סיפר המגיד המפורסם הרב פסח קראהן שליט"א, שפעם אחת התארח אצלו לליל הסדר המגיד המפורסם הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל, וכמובן, שרבי שלום ניהל את הסדר ביד רמה. באותו סדר השתתפה גם אמו של רבי פסח, לאחר שאביו כבר לא היה בין החיים – וכן בניו ובנותיו.
רבי שלום שבדרון היה כל השנים מקפיד מאוד לאכול את האפיקומן קודם חצות, ומעולם לא איחר לאכלו לאחר חצות, ולכן ר' פסח שידע על מנהגו זה, האיץ בבניו ובנותיו שרצו לומר דברי תורה שימהרו מאוד כדי שיוכלו לאכול את האפיקומן בזמן. ברם רבי שלום עצר בעדו כל הזמן, ואמר לו: "למה אתה ממהר, תן להם לומר ולשיר את כל מה שרוצים"…
כשקרב זמן חצות התחילו שולחן עורך, ור' פסח שהבין שנשאר רק זמן קצר מאוד ל"חצות", האיץ בבני ביתו שיביאו הכל לסעודה מיד ויזדרזו מאוד כדי שיוכלו להספיק לאכול את האפיקומן קודם חצות. אך רבי שלום עצר בעדו שוב ושוב, ושאל את בני הבית – למי יש עוד איזה סיפור או איזה שיר, וכך שמע בנועם ובניחותא את כל התורות של הילדים, ואת האפיקומן כבר אכלו זמן רב לאחר חצות…
כשגמרו את הסדר ובני הבית עלו על יצועם, נשארו רק ר' פסח ורבי שלום לבדם, אז שאל ר' פסח את רבי שלום שאינו מבין את הנהגתו, והלא כל השנים הוא מחמיר מאוד שלא לאכול את האפיקומן לאחר חצות, ולמה לא הניח לו שיזדרז ויוכלו לאכול את האפיקומן בזמן קודם חצות.
השיב לו רבי שלום: הלא אמך האלמנה השתתפה כאן בליל הסדר, וכל הנחת שלה היא לשמוע את נכדיה מספרים ומזמרים. והנה מצות אכילת אפיקומן לפני חצות היא דרבנן, ואילו שלא לצער אלמנה זוהי מצוה מדאורייתא…