גברת כהנא הייתה עסוקה בהכנת הבשר לשבת ופתאום התעורר התינוק והחל לבכות, נגבה את ידיה והכינה לו בקבוק דייסה עם חלב, וכשחזרה לערבב את הבשר ולהוסיף תבלינים לכבוד שבת קודש הבחינה שנטף מידיה טיפות חלב על הסיר מבחוץ וגם כמה טיפות לתוך הסיר, תוך שנבהלה הפסיקה לערבב, ואז עלתה בה מחשבה שכמות כה מועטת של חלב בודאי אין בכוחה לאסור את כל הסיר שהרי בוודאי יש כמות שישים כנגד החלב ואולי אפילו שש מאות, וחזרה לערבב את הסיר, וכשחזר בעלה בצהריים סיפרה לו מה שקרה ושאלה את חוות דעתו, אמר לה בעלה שזו הסוגיא הנלמדת בדף היומי, ויש בזה כמה חילוקים מתי בטל ברוב ומתי הכל נאסר, ובודאי שא"א לפסוק בלי לעשות שאלת חכם.
ביטול בשישים
ובכן הבה ונלמד את ההלכות של ביטול בשישים, ומהו הדין המוזכר בסוגייתנו "חתיכה נעשית נבלה" {בקצור חנ"ן}, ומתי מועיל ביטול לטיפה שנפלה לסיר מבחוץ ומתי לא.
למדנו במשנה (דף ק"ח) טיפת חלב שנפלה על החתיכה אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה אסור, ניער את הקדירה אם יש בה בנותן טעם באותה קדירה אסור, כלומר יש חילוק בין אם ניער ללא ניער שאם החתיכה עומדת לעצמה מחוץ למים שבסיר אז צריך שיהא בחתיכה לבד שישים כנגד הטיפה ואין כל תכולת הסיר מצטרפת לבטל את החלב, אך אם ניער מיד וכן מבואר בגמ' בהמשך שאם כיסה את הסיר מיד אז כל הסיר מתערבב בשווה וכל הסיר מצטרף לבטל את החלב.
חתיכה נעשית נבלה
מהו "חתיכה נעשית נבלה" – חנ"ן, כאשר חתיכת בשר נשפך עליה מעט חלב באופן שאין בחתיכה בעצמה שישים כנגד החלב, החתיכה נאסרת באיסור בשר בחלב, וכשחתיכה זו מתערבת בכל הסיר, כבר לא יספיק שישים כנגד החלב שבה, אלא מאחר שהחתיכה נאסרה כולה נעשית איסור גמור כנבלה גם הבשר וגם החלב הבלוע בה, ואז צריך שיהא בסיר שישים כנגד אותה חתיכה.
כיצד סיר גדול נאסר ממעט חלב
נמצא שיתכן סיר גדול שיש בו כמה מאות פעמים כנגד מעט החלב שנשפך בו, ובכל זאת נאסר מהחלב, במקרה שהחלב נשפך על חתיכה מסוימת העומדת מחוץ למים ובחתיכה לבד אין שישים כנגד החלב, ואח"כ החתיכה נפלה ונתערבבה בכל הסיר, בזה אם אין בכל התערובת שישים מול חתיכת הבשר הכל נאסר כיון שה"חתיכה נעשית נבלה", ואם החלב נשפך לתוך המים שבסיר הכל מצטרף לבטל.
ונחלקו רש"י ור"י אם דווקא כשהחתיכה כולה מחוץ לרוטב או גם כשמקצת החתיכה במים וחלקה מעל המים ונפלה טיפת חלב על חלקה שחוץ למים אם גם אז החתיכה נאסרת, או שאז כל הסיר מצטרף.
נפל על הסיר מבחוץ
כאשר נטף טיפות חלב על הסיר מבחוץ, הדין מבואר בשו"ע (בסי' צ"ב ס"ה ו') שאם נטף כנגד המקום שיש רוטב בתוך הסיר מתבטל בשישים והמאכל מותר וצריך להעביר אותו לכלי אחר ולהגעיל את הסיר, ואם נטף שלא נגד הרוטב אם נטף כנגד האש ורק טיפה מועטת מותר שזה נשרף ומתייבש, ואם נפל כמות דעת השו"ע שלא מועיל ששים ועיין שם.
ההלכה בסיר הטשולנט
עתה נשוב לסיר הטשולנט, כאשר נטף הטיפות דייסה מידיה על חתיכת בשר, אם אין שישים באותה חתיכה לחוד כבר נאסרה אותה חתיכה, ואח"כ כשחזרה לערבב את הסיר, אם אין שישים בכל הסיר כנגד החתיכה כל הסיר נאסר, ומה שנטף מחוץ לסיר הדין כמו שנתבאר שמה שנטף כנגד התבשיל עם הרוטב אינו אוסר את המאכל ורק הסיר צריך הגעלה, ומה שנטף שלא כנגד הרוטב אוסר.
לכן בכל מקרה של טפטוף חלב יש לעשות שאלת חכם כיון שיש הרבה פרטים שמשתנים בצורת השפיכה.
אחוז החלב בדייסה
עוד יש להדגיש שכאשר משערים שישים כנגד הטיפות א"צ כנגד הכמות שנשפכה כיון שחלקו מים ומיעוטו חלב לכן צריך לשער כמה אחוז חלב יש בדייסה שליש או רבע או פחות מזה, ולפי"ז מספיק לשער שישים בחתיכה כנגד חלק החלב שבטיפות.