שבועת ה' תהיה בין שניהם (שמות כב י)
סיפר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א: זכיתי להכיר יהודי אחד מבני ברק מחסידי טשורטקוב בשם רבי שמואל היילפרין, מי שהיה הרב הראשון של שכונת זכרון מאיר בבני ברק. הוא היה חתנו של יהודי אחד מחסידי וויזניץ, ואחר חתונתו, כשחמיו נסע לרבו בוויזיניץ לימים הנוראים, הוכרח גם הוא לנסוע לשם מטעמי דרך ארץ כנהוג באותם הימים.
במשך התפילה לא הרגיש החסיד את עצמו כל כך בנוח, כיון שלא היה מורגל בצורת התפילה שם. בטשורטקוב היה נהוג להתפלל בנחת ובלחישה כמנהג בית רוז'ין, ולעומת זאת בוויזניץ התפללו בהתלהבות עצומה ובקול רעש גדול.
בליל ראש השנה היתה התעוררות עצומה בקרב הקהל, וכשהגיעו לתיבות "ולא נשבע למרמה" שבפרק "לדוד מזמור", שמע איך שמתפללי בית המדרש מתאנחים מרה מקרב לב, והוא חשב לעצמו בתמיהה: מה הרעש הגדול הזה? וכי האנשים האלו נשבעו למרמה ח"ו במשך השנה, שהם מתאנחים כל כך על חטא חמור זה, אשר אפילו אנשים פשוטים ביותר אינם עוברים עליו?
אחרי התפילה, כשעבר לאמירת גוט יו"ט בין אלפי החסידים, עצר אותו ה'אהבת ישראל' ואמר לו: "פארשטייסט, יונגערמאן? (האם אתה מבין, אברך?) – משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע"… או אז הבין על מה נאנחו כל כך מתפללי בית המדרש.
(פניני תורה וחסידות)