"ועל כן נקראת יראת חטא, כי עיקרה יראה מן החטא שלא יכנס ויתערב במעשיו מחמת פשיעה והתרשלות או מחמת העלם יהיה באיזה דרך שיהיה" (מסילת ישרים פרק כד).
סיפר הגאון רבי חיים אורי פריינד חבר בד"ץ העדה החרדית: "זכורני ממידת יראת החטא של אבי מורי זצ"ל, ועד היום אינני יכול לשכחה, כמו פחדו הגדול מלגעת בפרוטה של הזולת. היה מעשה כששיפצו בבית הוריי, נוצר מצב שהדלת הישנה היתה מיותרת. מפני שהדירה היתה של הקדש, הרי גם הדלת של הקדש היא, אשר על כן נתפס אבי בשרעפים והחל מסתובב מוטרד כולו בשאלה מה לעשות עם הדלת. משהעליתי לפניו רעיון כיצד למצוא דרך להשתמש עם הדלת, מיד אורו עיניו ממש במידה כזו שעד היום חקוקה בעצמותי.
"כן זכור לי שבימי זקנותו אחרי נישואיי התבקשתי מאמי ע"ה בערב פסח אחד שאטפל בקירות הבית לכבוד הפסח. מדובר היה בכותלי דירות שתדיר נפלו מהם חול וגושי אדמה. ירדתי לטמבור גולדשמידט שהיה שם באותו זמן ורכשתי שק גבס ועליתי לטפל בכתלים. כשאבי נכנס הביתה וראני במלאכתי שאלני מה יש בשק הזה. בבדיחות של רגע עניתי לו שזה קמח. מיד הוא קפץ כנשוך נחש וצעק: הרי זה ירושלמי מפורש – 'טח ביתו בבצק תוך שלושים יום' וכו'. מיהרתי להתנצל ואמרתי לאבי שכוונתי היתה לבדיחותא ותו לא. אבל הוא החל לענות בי שהלא עד אחד נאמן באיסורים, ואם כן מדוע אמרתי כך. זמן רב לקח לי עד שעלה בידי להניח את דעתו. לבסוף אמר לי בצער: עשית לי עגמת נפש. עד היום זה מטלטל את רוחי כשאני נזכר בכך".
('דורות', במדבר תש"ע)
מדהים , איזה יהודים קדושים יש בעולם !