המחזיק תורה שלא הפסיד
שמעתי מגיסי הרב רפאל לסרי שליט"א מעשה נפלא שהוא לומד בכולל של יהודי חשוב מאוד, (הרב ד. ד שליט"א), שהוא מחזיק הרבה תורה וחסד שיש לו מוסדות שרק הוא היה מחזיק אותם לבד (כאלף אברכים במסגרות שונות).
והגביר חי כיהודי פשוט וכל שאר הכסף שלו הולך רק לאחזקת תורה וחסד. וכך במשך השנים… הוא זוכה להחזיק תורה וחסד ביד נדיבה. ולפתע כרעם ביום בהר… היה לו הרבה מפעלים בארצות הברית, ומישהו שרצה להתנקם בו, הלשין עליו לרשות המיסים האמריקאית שהוא מעלים הרבה מס. ומחמת זה הוא נקלע למשפטים גדולים. ורק בניסים הוא לא נכנס לכלא.
והאמריקאים הסתפקו בלהטיל עליו קנסות כספיים גדולים. בשווי מאות אלפי דולרים. ומחמת גודל הקנסות הוא נאלץ לפשוט את הרגל ולסגור כמה מפעלים שהיו לו בארצות הברית. ומחמת זה הוא נקלע למצב כלכלי קשה עד למאוד, עד כדי כך שכדי להמשיך להחזיק את המוסדות שלו, נאלצו לעשות מצ'ינג ולאסוף לו כסף, והאברכים בעצמם כל אחד קיבל על עצמו לתת סכום כסף גדול בשביל המשך החזקת המוסדות. ממש מאיגרא רמה לבירא עמיקתא.
ובהתחלה ששמעתי סיפור זה שביקשו ממני לתרום לו כסף, היה קשה לי זו תורה וזו שכרה?
רק שאמרתי מסתמא יש לך ה' סיבות שאנחנו לא יודעים, ואי אפשר לדעת חשבונות שמים וכמו שמובא בשם הגאון מוילנא שאמר, שכדי להבין את שאלת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו', צריך לחיות לפחות שלש מאות שנה בזה העולם, כדי להבין את החשבון המתנהל כאן, ואיך נרצה להבין זאת בשבעים שנה בקושי??
וכמו שמבאר ה'חפץ חיים' הקדוש בספרו (עה"ת) מבאר כדברי הגר"א, שדומה הדבר לאורח אחד שבא לבית הכנסת, וראה שהגבאי מחלק עליות לכהן לוי מהדרום, ולישראל מהמזרח, לרביעי מהמערב, ולחמישי וששי מהצפון, ויתמה עליו ויאמר: "למה קראת אלו מהדרום, הלא ישנם נכבדים מהם במזרח?! ולמה ברר לו את השלישי דווקא מהמזרח, הלא יכול היה לקרוא לשלישי גם מהדרום?!". וכן תמה על כל העליות למה היה לו לחפש מד' רוחות, ולמה לא קראם כסדר מרוח אחת?
השיב פיקח אחד לאורח הזה: "אדוני בא לשבת אחת ורוצה לדעת סדר העליות בביה"כ?! אילו היית פה כמה שבועות זה אחר זה, היית רואה את החלוקה של הגבאי שהיא בסדר נכון, בשבוע הראשון של החודש כיבד את הכהן והלוי מהמזרח, ועכשיו הוא מזמין מהדרום, ואת השלישי שהוא קורא עכשיו מהמזרח – הרי זה מכיון שבשבת שעברה כיבד בעליה זו את אחד הנכבדים מהצפון, וכן הדין בכל העליות, מדלג על אותם אנשים שכבר נקראו, ומזמין אחרים תחתיהם".
כן הוא ממש בענייננו: האדם בא לעולם הזה לרגעים אחדים, ובמעט ימי שנותיו הוא רוצה לקבל תירוצים על כל הקושיות, מפני מה זה עני וזה עשיר? אילו היה חי פה כמה מאות שנים יחד, היה רואה שלפני מאה שנה היה זה העני עשיר והעשיר עני, ונבחנו אז בניסיון, זה בניסיון העושר וזה בניסיון העוני, ונהפך גורלם. אבל עתה, שימי האדם קצרים מאד ואינו רואה את העולם וענייניו בכל היקפם, כאכסנאי העובר ממקום למקום, אין לו לחקור אחר הנהגתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, וצריך האדם להתהלך עמו בתמימות, ולהאמין שכל מה שהוא עושה הכל הוא לטובה. (הציטוטים ממאמר הרב בנימין בירנצוויג שליט"א שהובא בדרשו).
אך בזה לא נגמר הסיפור…
לא עברו ימים רבים והתחילה תקופת הקורונה. ואז התברר לו גודל הנס שנעשה עימו. מה שהיה נראה לו שזו תורה וזו שכרה, התברר כנס גדול והצלה גדולה. שהרי חלק מהמפעלים שלו היו בארצות הברית ושם חוקקו חוק שהמפעלים כמו שהוא מעסיק לא יכולים לצאת לחופשה ללא תשלום, והוא מחויב לשלם לעובדים את כל הכסף, כאילו הם עובדים.
ואז התברר לו גודל הנס שאם הוא לא היה סוגר את העסק, ופושט את הרגל לפני הקורונה, הוא היה צריך לשלם לכל העובדים את הכסף, כל תקופת הקורנה שעדיין לא נגמרה. והתבטא אותו גביר ש'היה מפסיד עוד מאות אלפי דולרים. הרבה הרבה יותר ממה שהפסדתי מממה שפשטתי את הרגל מראש. ולא יודע אם הוא היה יכול לצאת מזה בחייו'.
עכשיו שהוא פשט את הרגל לפני לאחר שנה אני יכול לחזור לעושר שהיה לי.
(ע"פ מאמר הרב פנחס זרביב שליט"א בספרו למעשה)