"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ" (שמות י"ד, ט"ז)
מעשה מופלא שהיה בימי הגר"א מוילנא זי"ע, המובא בכמה מקורות, וביניהם בקונטרס שנדפס בסוף ספר תהילים עם פירוש 'פרנסה טובה' (ירושלים תשכ"ה):
ממשלת רוסיה פנתה לממשלת גרמניה אודות אבן חן קטנה ונדירה ביותר המצויה בגנזיהם, שנלאו החוקרים ברוסיה להתחקות אחר מהותה וטיבה, ושלחוה לגרמניה על מנת שהחוקרים וחכמי הטבע דשם ישימו עליה את עינם, ואולי ימצאו מהו יחוסה וטבעה. אבל גם מחכמי המדע בגרמניה נעלם הדבר, ולפני ששלחוה בחזרה לרוסיה פנו למשכיל משה מנדלסון, אולי בידיעתו התלמודית יהיה בידו מידע כלשהו על האבן.
גם מנדלסון לא ידע, אולם יעץ לממשלת גרמניה שימליצו לרוסים לפנות לווילנה – "וטמ"א תמ"ה יקרא, למה לחפש להם חכמה ותבונה מחוץ לגבולי מדינתם, בשעה שבתוך מדינתם בעיר וילנא נמצא חכם גדול ה"ה הגר"א, שהוא בטח יפתור מבוכת האבן…".
ממשלת רוסיה עשתה כן, ושלחה את האבן להגר"א. במבט ראשון לא היה בפי קדשו מענה, וחזר ללימודו. וכמובן, במשך לימודו לא שם את עינו על האבן, אלא השאירה מונחת על שולחנו. אבל בשמים רצו שיהיה קידוש שם שמים ע"י אותו גאון וחסיד, ובאמצע הלימוד נכנס איזה ילד קטן לחדרו ושיחק עם האבן שעל השלחן, וזרקה לתוך כוס מים שעמדה שם.
כשהגר"א הפסיק ממשנתו, זרק מבטו על האבן ולא מצאה במקומה. לרגע נבהל. אבן מהממשלה נעלמת – הרי לא דבר קטן הוא. אך פתאום ראה את האבן בתוך כוס המים – והנה המים שבתוך הכוס נבקעו וניצבו כמו נד, חלק אחד זקוף לימין וחלק שני לשמאל…!
נזכר הגר"א אז בדברי הירושלמי, שטבעה של אבן סנפירינון הוא לבקוע מים לשנים. הוא שיגר אפוא חזרה את האבן לחוקרים הרוסיים, בצירוף תשובתו שזוהי אבן ששמה סנפירינון, וטבעה הוא לבקוע מים.
מששמע זאת מנדלסון, הצר לו מאוד על הדבר. כל כוונתו הייתה לגרום בוז וקלון להגר"א ולהשפיל את גדולתו, והנה במקום זאת היסב לו כבוד רב.
שיגר מנדלסון מכתב להגר"א, ושאלו: אם כך, מה היה הנס של קריעת ים סוף ע"י משה רבנו ע"ה? הרי מטהו היה של סנפירינון, וממילא בקע את ים סוף באופן טבעי. ולא באופן נסי (עפ"ל)?
שלח לו הגר"א בתשובה: "אפיקורס שכמותך! תורתנו הקדושה כבר נזהרה מטענה זו, באמרה 'הרם את מטך'. 'הרם' פירושו: 'סלק אותו הצידה', כדוגמת שנאמר אצל קורח 'הרומו מתוך העדה'. וציווה כן הקב"ה כדי שיראו הכל שלא על ידי המטה נבקע הים, אלא בנס מיוחד של הקב"ה".