"וכן אמרו (עירובין צח, א) אין זורקין כתבי הקודש ואפילו הלכות ואגדות" (מסילת ישרים פרק יט)
אברך מבני ברק המקפיד מאוד על שמירת הגניזה סיפר: בדרכי לכולל יום אחד הנני נתקל בדפים עם ד"ת פזורים. כדרכי אספתי את כל הדפים בדרך כבוד והבאתים לשקית הגניזה שבביתי.
כעבור ימים אחדים קיבלתי טלפון בהול בשעת לילה מאוחרת: "האם מצאת כתבי יד במקום פלוני?" נשמע קולו של יהודי מודאג מהצד השני של הטלפון. עניתי: כן, מצאתי ד"ת פזורים והנחתים בגניזה שבביתי.
"רצוני לומר לך", אמר הלה, "כי זהו כת"י נדיר של אחד מגדולי הדורות שהנחתיו בתיבת המכתבים של העורך אותם לדפוס, וכנראה ילדים הוציאום מהתיבה וזרקום בחצר. דע לך, זהירותך בשמירת הגניזה הצילה כת"י נדיר ויחיד זה מאבדון".
(קונטרס קדוש ישראל)