האם קשירת חוט ציצית שנפסל מועילה להכשירו? │ ובאיזה אופן לא צריך שיהיה בציצית שיעור 'כדי עניבה'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'ציצית' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן י"ב סעיף א']
נקרעו חוטי הציצית
חוטי ציצית שנקרעו, הדין הוא, שאם נשאר בחוט 'כדי עניבה', הציצית כשרה, וצריך לדעת, ששיעור 'כדי עניבה', הוא מהחוט בכללותו, שהרי הציצית מורכבת מארבעה חוטים שכופלים אותם לשמונה, ולא צריך כדי עניבה משני הצדדים, אלא מספיק שנשאר כדי עניבה מצד אחד בלבד בשביל שהציצית תהיה כשרה, משום שוודאי שהחוט לא נקרע בשלימות, ורק כאשר נקרע החוט משני הצדדים עד למטה, אז חוששים אולי בעצם שני החוטים שנקרעו משני הצדדים, הם אותו חוט, ויוצא שחוט אחד נקרע עד הגדיל, והציצית פסולה, וכן אם שני חוטים מצד אחד או אפילו שלשה וארבעה חוטים נקרעו עד למטה ממש, מכיוון שבצד השני נשארו חוטים שלמים, הציצית כשרה, כי זה לא נפסק עד למטה, אלא נשאר כדי עניבה בצד השני.
מסתפק המשנה ברורה, האם מצרפים 'כדי עניבה' של שני הצדדים, כלומר, הציצית מורכבת מארבעה ציציות בצד זה, וארבעה ציציות בצד זה, וקרה שנפסק מהצד הזה חוט אחד ולא נשאר כדי עניבה, ומהצד השני נפסק חוט אחד ולא נשאר כדי עניבה, אבל אם נצרף את שני החוטים יחד, יהיה כדי עניבה, האם נצרף או לא, ואומר המשנה ברורה, שיש בזה ספק ספיקא, ספק אחד האם מצרפים עניבה משני הצדדים, ספק שני, אולי אף על פי שנקרע חוט מצד זה ומצד זה, אולי זה לא אותו חוט אלא שני חוטים נפרדים, וממילא ניתן להכשיר את הציצית, ובכל זאת אומר המשנה ברורה, שכיוון שקל למצוא ציציות וקל למצוא חוטים, לכן יש להחמיר בזה.
קשר את החוט לאחר שנקרע
עוד דן המשנה ברורה, כאשר החוט נפסק בצורה כזאת שהציצית פסולה, ואחר כך קשר את החוט, האם הקשירה מועילה להכשיר את חוטי הציצית או לא, ואומר המשנה ברורה דבר מעניין, אם לפני שהוא הטיל את הציציות בבגד, החוט נקרע והוא קשר אותו, ודאי שזה מועיל, משום שחוט שהוא קשור, הוא חוט טוב, והוא לא קצר אלא הוא ארוך, מצד שני, אם כשהטיל את החוט בבגד החוט נקרע, אבל בשעה שהוא נקרע, הוא לא נפסל עדיין, כיוון שבצד השני היה שיעור טוב, וחזר וקשר את החוט בצד שהוא נקרע, ונקרע הצד השני, כשר, ותהיה בעיה רק באופן של 'תעשה ולא מן העשוי', דהיינו, באופן כזה שהחוט נקרע והציצית נפסלה, ואז הוא קשר.
שיעור חוטי הציצית לאחר שנקרעו
אף על פי שצריך שיהיו בחוטי הציצית אורך י"ב גודלים, דהיינו, ד' גודלים גדיל, וח' גודלים ענף, זה הכל בתחילת עשיית הציצית, אבל אם הציצית נעשתה בצורה טובה, אלא שאחר כך חוטי הציצית נפסקו, השיעור כאן קטן יותר, וכדי שייפסלו, צריך שלא יישאר כדי עניבה, ואם בכל זאת נשאר כדי עניבה, כשר.
שיעור 'כדי עניבה'
'כדי עניבה' מודדים משפת הגדיל ולמעלה, אף על פי שהגדיל עצמו אינו מעכב מדאורייתא, אלא מדאורייתא צריך רק ג' כריכות עם קשר אחד, וכל החמשה כרכים וריבוי הכריכות שאנחנו עושים, זה לא מדאורייתא, אבל את השיעור, יש צד בביאור הלכה (בסימן י"א סעיף ד' ד"ה 'יותר ארוך' בשם הפרי מגדים) שלאחר שהוא עשה את הגדיל לגדיל, צריך שמשם והלאה יישאר כדי עניבה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א