דבר שפתיים אך למותר, עד כמה צריך בימים אלו להרבות בתפילה ובזעקה לפני מלך רם ונישא, 'אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לחולי עמך, אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך', ושהקב"ה ישלח מהרה רפואה שלימה מן השמים לכל חולי ישראל, החולים שיתרפאו והבריאים שלא יחלו. וכבר אמרו חז"ל (שבת לב.): 'לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה', וכן 'לעולם יקדים אדם תפילה לצרה' (סנהדרין מד:).
ומן העניין להביא אותו מאמר נורא שאמר הגה"צ רבי אברהם דוד הורוויץ זצ"ל גאב"ד שטראסבורג וחבר הבד"ץ בעיה"ק ירושת"ו, בעת שנערכה עצרת גדולה לזעוק ולהריע על מקרים קשים של מחלות שהתפשטו אז, ואמר, שהנה ידוע שיש כאלו אשר בתוכם מקננת מחלה והם אינם מרגישים בדבר כלל, עד שמגיעה השעה בה מתפרצת הבעיה ה"י. ועל כך יש להמליץ את מה שאמרו חז"ל (ב"ק צב.) 'כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה' – כלומר, שמבקש הוא רחמים על חברו שיתרפא, ואינו יודע שהוא עצמו 'צריך לאותו דבר' – שאף הוא נזקק ל'רחמים' ולישועה, אך מאחר שהתפלל על אחרים, הוא נענה תחילה. ובזה עורר את כל הקהל לקרוע שערי שמים לומר למלאך המשחית הרף, ושלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, כי מי יודע אם אף הוא 'צריך לאותו דבר' ל"ע.
כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן זי"ע אמר פעם לאברך שהתאונן בפניו על איזה צרה שנקלעה לביתו, דבר שהוא יסוד גדול לכל תהלוכות חיי האדם: על כל איש מבני ישראל לומר בכל יום כמה פרקי תהלים, וכמשל למי שיש לו חשבון בבנק, אם יפקיד כסדר ממעותיו אצל פקידי הבנק, אזי בבוא יום פקודה – כשיכתוב צ'ק בסכום גדול – יכבדוהו פקידי הבנק, אבל אם לא יקפיד הלה למלא את קופתו בבנק, בוודאי שבבוא העת יחזירו הפקידים את הצ'ק, ואפילו פרוטה אחת לא יתנו למביאו.
כיוצא בו, המפקיד מידי יום ביומו כמה פרקי תהלים ב'חשבון' שלו בשמים ממעל, אזי אם ח"ו יהא עליו איזה קטרוג בשמים – מיד יש במה לכסות ולסתום פי המקטרגים, שכן שמורים עבורו כמה וכמה חבילות של תהלים ב'חשבון'. אבל אם לא יפקיד וחשבונו למעלה יהיה ריק, לא יהיה במה 'לכסות' ולסתום פי המקטרגים…
(באר הפרשה)