השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מדאורייתא יש שיעור להליכה בשבת? • אדם שנמצא באמצע הדרך ונכנסה שבת כיצד יידע עד היכן מותר לו ללכת? • ומה הדין לעניין הוצאת כליו או בהמתו של אדם מחוץ לתחום? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"ז סעיף א' –סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כל אדם יכול ללכת בשבת את הד' אמות שהוא נמצא בהם, וחוץ מכך אלפיים אמה לכל רוח, אבל אם בכניסת השבת הוא היה בתוך עיר, או בתוך מקום שמוקף במחיצות לשם דיורים, הדין הוא, שכל אותו מקום המוקף מחיצות נידון כד' אמות, ויכול ללכת בכל אותו מקום ומחוץ לאותו מקום אלפיים אמה לכל רוח, והמ"ב מביא, שאלפיים אמה זו תקנת חכמים, ומדאורייתא אפשר ללכת עד י"ב מיל כשיעור מחנה ישראל, שנאמר, 'אל יצא איש ממקומו', דהיינו, בשיעור מחנה ישראל שזה י"ב מיל, וחז"ל הגבילו את הילוך האדם בשבת או יו"ט, עד לכדי אלפיים אמה בלבד, ומביא המ"ב שיש אומרים, שגם י"ב מיל הם מדרבנן ולא מדאורייתא.
אדם שנכנסה עליו שבת והוא באמצע הדרך, ואינו יודע היכן מסתיימים האלפיים אמה, ילך אלפיים פסיעות בינוניות, והמ"ב אומר, שהרגל היא חצי אמה, והרווח שבין הרגליים הוא עוד חצי אמה, סה"כ אמה, א"כ האלפיים אמות זה אלפיים פסיעות, והמ"ב אומר, שמדובר באופן שהוא צריך ללכת לדבר מצוה, כי אם לא כך, אסור למדוד בשבת מדידה של רשות.
כליו ובהמתו של אדם וכן פירותיו הם כרגלי הבעלים, ואין אדם יכול להוליכם חוץ לאלפיים אמה של בעליהם, ואם עירבו בעליהם לרוח אחת, אין שום אדם יכול להוליכם לרוח האחרת אפילו פסיעה אחת, והמ"ב אומר, שבהכרח שמדובר כאן ביו"ט ולא בשבת, שהרי בשבת אסור בכל מקרה להוציא את הכלים מרשות לרשות, ולהוליך אותם ד' אמות ברה"ר, או שמדובר בבגדים שאין בהם איסור הוצאה כי הוא לבוש בהם, ואפ"ה אם הם שייכים לאדם אחר, הם מקבלים את התחום של אותו אדם.
אדם שמוסר בהמתו לרועה הרי היא כרגלי הרועה, ומשמיע השו"ע, שאם מוסר בהמתו לבנו, היא כרגלי האב ולא כרגלי הבן, כיוון שדרך בני אדם להפקיד את הכלים שלהם ביד בניהם, ואין כוונתם למסור אותם ברשותם, ולפי"ז, אפילו מסר לו בער"ש, היא קונה שביתה כמו התחום של האבא, והרבה חולקים על פסק המחבר, וסוברים, שהבן הוא כמו רועה שאם מסר לו מערב יו"ט או מער"ש, זה כרגלי בנו, ואם רגיל למסור לו את זה, גם אם מסר לו בשבת עצמה, הבהמה מקבלת את התחום של הבן שלו.