כמה חייבים לטרוח כדי ליטול ידיים לפני התפילה?

ד' שבט- סימן צ"ב סעיף ד'- סעיף ז'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע נוטלים ידיים לתפילת שחרית ?

עד היכן צריך להתאמץ כדי להשיג מים לנטילת ידיים לתפילה?וכיצד ינהג אדם שנזכר באמצע תפילתו שידיו מטונפות?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן צ"ב סעיפים ד' – ז']  

נטילת ידיים לתפילת שחרית

אדם שקם משנתו ורוצה להתפלל תפילת שחרית, צריך ליטול ידיו משתי סיבות:

א. משום שידיים עסקניות הם, ובלילה בוודאי שידיו נגעו במקומות המכוסים.

ב. משום שכאשר קמים בבוקר לעבודת היום, צריך ליטול ידיים, כשם שהכהנים נטלו את ידיהם מהמים שבכיור בבית המקדש לצורך עבודת בית המקדש.

נטילת ידיים למנחה וערבית

כשם שצריך ליטול ידיים לפני תפילת שחרית, כך צריך ליטול ידיים לפני תפילת מנחה וערבית, ואדם היודע שידיו מלוכלכות, והיינו, כל ידיים שנגעו במקומות המכוסים שבאדם, או כגון שחיכך את ראשו או שנגע בצואת האף והאוזן, הדין הוא שידיו מלוכלכות, וצריכות נטילת ידיים, ולכן, אדם כזה צריך לחפש אחרי מים, וצריך להתקדם בדרכו לפניו עד פרסה, ולחזור לאחוריו עד מיל, וכל זה כאשר הוא יודע שיש מים באותו מקום, אבל אם הוא מסופק בדבר, אינו צריך לעשות זאת, ואדם היושב בבית, נחשב הדבר כלאחוריו, וצריך ללכת מביתו עד מיל, כדי למצוא מים לנטילת ידיים לאחת מן התפילות.

המסופק אם ידיו נקיות

כאשר אינו יודע בוודאות שידיו מלוכלכות, כגון שהסיח דעתו משמירת וניקיון הידיים לאחר שנטל ידיו שחרית, באופן כזה לכתחילה צריך ליטול את ידיו, אבל אם אין לו מים לפניו, מספיק שמקנח את ידיו בכל דבר שמנקה, כגון בעפר או צרורות, וכך מתפלל, ואם יודע שידיו מלוכלכות, ויודע שיש מים במרחק מסוים, אבל עד שהוא ילך להשיג את המים, יעבור זמן תפילה, עדיף שינקה את ידיו בכל דבר אחר המנקה וכנ"ל, וכן באופן שעל ידי חיפוש מים יפסיד תפילה בציבור, עדיף שינקה את ידיו בכל דבר המנקה, ויוותר על המים, וכל הנ"ל אמור לגבי תפילה, אבל לגבי לימוד תורה או ברכות, אם הוא יודע שידיו מלוכלכות, צריך ליטול את ידיו, אבל סתם ידיים אינם צריכים ניקיון לתורה ולברכות.

עומד בתפילתו ונזכר שידיו מטונפות

אדם שעומד בתפילתו ונזכר שנגע במקום מטונף וידיו פסולות לתפילה, לא יעקור ממקומו ויפסע לעבר הברז ליטול ידיו, אלא יקנח את ידיו במקום שהוא נמצא בכל דבר המנקה.

הגדרת מקום מטונף

מקום מטונף, הוא מקומות המכוסים באדם שיש בהם מלמולי זיעה, וכן אם חיכך ידיו בראש והידיים התמלאו זיעה, וכן צואת האוזן והאף.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן