כמה זמן הוא שיעור 'ביטול תורה'? שאל פעם הגאון רבי יצחק דרזי בעל ה'שבות יצחק' את רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. מרן לא השיב לו. הגר"י דרזי שאל פעם נוספת, ומרן עדיין לא השיב.
ללא קשר לשאלה הנ"ל, התעוררה לאחר זמן אצל הרב דרזי שאלה נוספת. באותם ימים היה קיים חשש שהשלטונות יגזרו גזירות נגד התורה והישיבות, והוא נכנס אל מרן הגרי"ש ושאלו בדאגה "מה יהיה?"
ננער רבינו מרן זצוק"ל ממקומו ואמר: "הינך זוכר שלפני זמן מה שאלת אותי מה השיעור של ביטול תורה? אם כן אענה לך: פרק הזמן שאתה שואל אותי עתה 'מה יהיה' – הוא-הוא השיעור של ביטול תורה".
הגאון הגדול ר"י זילברשטיין שליט"א הסביר את הדברים כך:
אמנם מרן הגרי"ש זצוק"ל היה דבוק כל כולו בתורה, עד שאמר פעם לתלמידיו ששיעור היסח הדעת מהתורה הוא כהרף עין, שנאמר (משלי פרק כ"ג פסוק ה') התעיף עיניך בו ואיננו'. אבל בתשובתו להגר"י דרזי יש עומק גדול.
שכן גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מבאר באורחות יושר פרק ב' בשם הגר"א, שלכן כתבה המשנה באבות פרק ו' משנה ו' שאחד הקניינים שהתורה נקנית בהם הוא במיעוט שיחה, ולא כתבה המשנה 'בלא שיחה' כלל, כי אין הכוונה שהלומד לא ידבר כלל, אלא הכוונה היא להיפך, והיינו, שהמשנה באה לחייב את לומדי התורה ב'מיעוט שיחה', כי אם ילמד האדם שעות ארוכות ללא הפסק כלל תתבלבל עליו דעתו, ועל כן כדי להעמיד את גרסתו על מקומה צריך הוא מזמן לזמן לשוחח מעט עם חברו. כך גם מפרש ה'תפארת ישראל' שם.
אמנם, מיעוט השיחה נצרך לאדם רק כאשר הוא חש עייפות או חולשה מחמת הלימוד והוא משוחח כמה דקות כדי להירגע ולהחליף כוחות. אבל השאלה 'מה יהיה' איננה כדי להירגע, אלא באה לעולם כתוצאה מדאגה נוכח המצב, וזה – קבע רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל – ביטול תורה גמור, שהרי לשואל אין אפשרות לפעול מול השלטונות, ואם כן כל הדאגה מיותרת, וזה הוא ביטול תורה.
(ברכי נפשי)