תשעת הימים
רחיצה בחמין בסבון בר"ח אב
השנה (תשע"ו) שר"ח אב חל בערב שבת קודש, הגם שבכל שנה אסור לרחוץ בחמין מר"ח אב ואילך, כל מי שרוחץ תמיד בערב שבת לכבוד שבת מותר לרחוץ כל גופו בחמין (משנ"ב ס' תקנ"א ס"ק פ"ט) ואפילו עם סבון למשנ"ב (הגר"נ קרליץ שליט"א).
הורדת בגדי שבת במוצש"ק
יש שפושטין את בגדי השבת מיד אחר ההבדלה (ה"חזון איש" הוריד בגדי השבת מיד), ויש סוברים שאין צריך להחליף) (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
שבוע שחל בו
השנה (תשע"ו) שתשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, י"א שאין דיני "שבוע שחל בו" נוהגים כלל, וי"א שנוהגים מיום ראשון שלפניו (שו"ע סי' תקנ"א סעיף ד'), ולמעשה בדברים שהם מעיקר הדין יש להחמיר, ובדברים שהם מנהג יש להקל (קובץ "מבית לוי"). רוב בני ספרד נוהגים להקל לגמרי בכל הדינים עד ערב שבת חזון כדעת סתמא בשו"ע )וכדעת ה"בן איש חי", וה"כף החיים" סי' תקנ"א (ומ"מ י"א שראוי שלא להסתפר בימים הסמוכים לתשעה באב ("כף החיים" שם).
כיבוס
לפי מנהג האשכנזים אסור לכבס בגדים מר"ח אב ואילך, אפילו בכוונה ללבשם רק לאחר תשעה באב, ואפילו לכבוד שבת. גם לפי האשכנזים אין צורך להחמיר שלא לכבס בגדי קטנים (עד בר מצוה) אלא בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לפני כן מותר לכבס עד גיל בר מצוה, אבל בגדי קטנים שמתלכלכים תדיר (גילאי 1-9 שנים), ויש צורך להחליפם בכל יום מותר לכבסם גם בשבוע שחל בו, (עיין שו"ע שם סעיף י"ד, משנ"ב ס"ק פ"ב בשם ספר "חיי אדם",) והוראת הגר"נ קרליץ שליט"א השנה (תשע"ו) שחל ת"ב בשבת ונדחה ליום ראשון, במקום צורך אפשר לכבס בגדי קטנים עד גיל בר מצוה עד ערב שבת חזון. כאשר מכבסים בגדי קטנים המותרים בכיבוס – אין לצרף אליהם בגדים שאין היתר לכבסם. מותר לנקות כתם מבגד בתשעת הימים משום שאין בזה שמחה (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
לבישת בגדים מכובסים
אין ללבוש בגדים מכובסים בימים אלו (שו"ע שם ס"ג ורמ"א ס"ד) אך בגדים הסמוכים לגוף מותר (הגרי"ש אלישיב זצ"ל). והרבה נוהגין להכין גם בגדים אלו לפני תשעת הימים (בעל "שבט הלוי" זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א). יש להכין חולצות לפני תשעת הימים, ואפשר ללבוש אפילו כמה ביחד בערך לחצי שעה, או לדרוך עליהם אפילו בתוך תשעת הימים (הגרי"ש אלישיב זצ"ל). מי שעושה בר מצוה בתשעת הימים, רק בחור הבר מצוה יכול ללכת עם בגדי שבת ולא האחים והאחיות. וכן הבר מצוה ילבש את החליפה לפני ר"ח כדי שלא יברך "שהחיינו" באמצע השבוע (הגר"נ קרליץ שליט"א). גם הוריו יכולים ללבוש בגדי שבת (הגרי"ש אלישיב זצ"ל קובץ תשובות" ח"ג ס' ל"ה), וכן להורי הוריו מותר משום דבני בנים הרי הם כבנים (הגרש"ז אויערבך זצ"ל). בשבת בבוקר אפשר ללבוש בגדים מכובסים אחרים כדי שיהיו לו משומשים לאחרי השבת, ואין זה נחשב כהכנה לצורך חול, מכיון שלא ניכר שעושה כן, ובכל זאת לא יאמר שלובשם עבור ימי חול (גדולי הפוסקים שליט"א).
בגדים מכובסים בת"ב
לפי מנהג בני ספרד, עד שבת חזון מותרים לכבס, וגם ללבוש בגדים מכובסים, אבל בתשעה באב אסור לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ויש להם להכין בגדי חול משומשים לצורך תשעה באב.
סעודת מצוה בשבוע שחל בו
לפי מנהג הרמ"א וכן נוהגים בני אשכנז בשבוע שחל בו רק עשרה איש אוכלים בשר בעת סעודת מצוה, אבל לפי מנהג בני ספרד, אפילו בשבוע שחל בו כולם אוכלים בשר. השנה (תשע"ו) שת"ב חל בשבת כיון שי"א שאין נוהגים בו דיני שבוע שחל בו לענין זה יש להקל גם לבני אשכנז לאכול בשר אפילו יותר מעשרה ("מגן אברהם" ס"ק ל"ה).
שבת חזון – ערב תשעה באב
רחיצה וצחצוח נעליים
בערב שבת חזון מותר למי שרגיל בכל ערב שבת – לרחוץ פנים, ידים ורגלים במים חמים (רמ"א שם ומשנ"ב ס"ק צ"ז). ובלי סבון. וכן מי שרגיל לחפוף את ראשו במים חמים בערב שבת מותר לו לחפוף גם בערב שבת חזון, אבל בלי סבון (רמ"א שם, ומשנ"ב ס"ק צ"ו). והחזו"א מתיר אפילו בסבון. לכתחילה יש לעשות כל זה לפני חצות, ובדיעבד גם אחרי חצות מותר ("ביאור הלכה" בשם פמ"ג). הנוהגים לטבול בכל ערב שבת, ואינם מבטלים את טבילתם לפעמים מפני טרדה או צינה רשאים לטבול גם בערב שבת חזון במים פושרים (במשנ"ב ס"ק צ"ה ושעה"צ שם). כשיש צורך מותר לצחצח נעליים בתשעת הימים וכ"ש לכבוד שבת. ויש סוברים שמותר להשחיר את הנעליים אך לא להבריקן. ולכבוד שבת מותר גם להבריק (שו"ת "אגרות משה" ח"ג תש' פ').
בגדי שבת
מי שיוצא ביום שישי וחוזר לביתו סמוך לשבת, ורגיל ללבוש בגדי שבת כבר מיום שישי בבוקר, מותר לו לעשות כך גם בערב שבת חזון מכיון שרגיל בכך, וזה גם נחשב לכבוד שבת, ויש סוברים שאין ללבוש בגדי שבת אלא סמוך לשבת. נוהגים ללבוש בשבת חזון את כל בגדי השבת (משנ"ב ס' תקנ"א ס"ק ו') ויש נוהגים לשנות בגד אחד (שם).
שלום זכר
נהוג לעשות "שלום זכר" בליל שבת כמו בכל שבת ("מבית לוי" ח' י"ג).
אכילת בשר
השנה שבת הוא ערב תשעה באב, מותר לאכול בשר כסעודת שלמה בשעתו, אפילו בסעודה שלישית. ומי שנמנע מלאכול בשר משום אבילות, עבירה היא בידו. ומ"מ בסעודה שלישית ישב בדאבון נפש, ולא ישב בסעודת חברים. ומי שיושב כל שבת עם חבריו (כגון בישיבות) אינו צריך למנוע עצמו (שו"ע ס' תקנ"ב סעיף י' ומשנ"ב שם). וכן מותר לשיר זמירות שבת, ואפילו מי שאין רגיל בכל שבת אין לאסור ("אגרות משה" או"ח ח"ב תש' קי"ב).
דברים שבצנעא
וכן כל שאר העינויים אינם נוהגים בשבת כלל, חוץ מדברים שבצנעא, שלדעת השו"ע מותר, ולדעת הרמ"א (תקנ"ד סעיף י"ט), ולכן אסור לרחוץ ידיו בחמין בשבת זו שגם זה קרוי צנעא ל"ט אבל במים קרים מותר משום עינוי ונדחה בשבת ("מנחת חינוך" מצ' שי"ג אות י"ט).
בגדים וקידוש לחתן ולבר מצווה
מותר לעשות קידוש לחתן בשבת זו כמו שרגילים לעשות בכל שבת, וכן מותר לשיר לחתן כמו שרגילים בכל עליה לתורה, דאם לא יעשו כן, הוי אבילות בפרהסיא (הגר"נ קרליץ שליט"א). החתן בעליה לתורה, וכן נער בר מצווה – לא ילבשו בגדים חדשים.
תפילה
אומרים "אב הרחמים" אחר קריאת התורה ואין אומרים "צדקתך צדק" במנחה (רמ"א סימן תקנ"ב סעיף י"ב ומשנ"ב סק"ל).
לימוד תורה
כשחל תשעה באב בשבת, כתב הרמ"א (סי' תקנ"ג) שאין ללמוד רק דברים המותרים בתשעה באב. וכתב המשנ"ב (ס"ק ט') דהיינו אחר חצות אבל קודם חצות מותר דלא כהאוסרים ללמוד כל היום, עי' "באר היטב" ו"שערי תשובה" משום אבילות שבצנעא נוהג, ואסור ללמוד בשבת כמו אָבֵל בתוך שבעה בשבת אולם כתב המשנ"ב (ס"ק י') בשם הט"ז שהלומד כרגיל לא הפסיד, ויש לסמוך על זה, עכ"ד (וע"ע "ביאור הלכה" שם). מרן ה"חזון איש" זצ"ל בשבת ערב תשעה באב, מחצות ואילך למד מסכת מו"ק ("אורחות רבנו" ח"ב עמ' קל"ו).
טיול בשבת
י"א שאין לטייל בשבת זו, ויש אוסרים רק מחצות ("שערי תשובה" סי' תקנ"ג).
הכנה משבת לחול
אסור להכין משבת לחול, ולכן אסור להביא הקינות לבית הכנסת בשבת (במקום שיש עירוב), אלא אם ילמד בו מבעוד יום. וכן כשאוכל סעודה שלישית לא יאמר שאוכל כדי שיהיה לו כוח לצום בלילה, אבל מותר לחשוב כן. ויש להיזהר שלא יאמר לבני ביתו שיאכלו כדי שיהיה להם כוח לצום או פרי זה טוב לצום, דהוי כמו הכנה משבת לחול.
קלי צום
לכתחילה יש לרסקם ולערבבם מערב שבת במזון אחר או לערבב את הסירופ "קלי צום" במשקה, ובדיעבד אפשר לערבבו בשבת היות שאין זו תרופה אלא ריכוז צמחי מזון ("אגרות משה" או"ח ח"ג תש' נ"ד, ו"קובץ מבית לוי" חל' י"ג עמ' נ"ב, שש"כ פרק ל"ד).
להפסיק מלאכול
יש להיזהר להפסיק מלאכול מבעוד יום, דהיינו לפני שקיעת החמה, ולא כמו בכל שבת שממשיכים לאכול גם לאחר השקיעה (משנ"ב ס"ק כ"ד).
האם צריך להתנות לפני ברכת המזון
כתב המשנ"ב (ס' תקנ"ג ס"ק ב') לפני ברמה"ז לכתחילה יתנה דלא מקבל על עצמו את התענית עד בין השמשות, עי' שם. אולם השנה (תשע"ו) שהוא בשבת מאחר שאסור לצום בשבת, בודאי לא אמרינן שברכת המזון היא קבלה על התענית.
רחיצה בין השמשות
אסור לרחוץ כל ידיו משקיעת החמה. ואם צריך ליטול ידיו, יטול כמו בתשעה באב, דמה שלא רוחץ ידיו, לא ניכר שעושה אבילות, וכן אסור לסוך בושם על גופו מבין השמשות.
ישיבה על הארץ
אין לשבת על הקרקע עד אחרי צאת הכוכבים, מכיוון שיש בזה אבילות בפרהסיא בשבת. וכן אין חולצים נעליים בין השמשות, מכיון שאסור להראות שום אבילות בשבת (רמ"א תקנ"ג ס"ב משנ"ב ס"ק ו').
(מים חיים)