בחוה"מ סוכות שעבר עלינו לטובה נסענו להורנו עם כל הילדים לשמחת חג. אז נכון שהיה מי שהחליט לעשות סגר, ושאסור לצאת שלא לצורך, אבל זה היה אכן צורך חשוב וחיוני (לא פחות מחיוניותו של פועל באיזה מפעל זנוח…). כמובן שלמעשה יש להישמע להוראות הרבנים בכל מקרה לגופו, ובמקרה הזה אכן זה מה שהיה עלינו לעשות.
בחזור נסענו בהסעה, הצטרפנו למשפחה של חבר שלי ונסענו יחד. והנה זמן קצר לאחר תחילת הנסיעה אנחנו מגיעים למחסום משטרתי, ואז השוטר שואל בנוקשות מה מעשינו כאן בדרכים, וכשלא קיבל תשובה שסיפקה אותו הוא הודיע שאנחנו עומדים לקבל קנס של 500 ש"ח על כל מבוגר, דהיינו שנצטרך לזרוק סכום של 1,000 ש"ח לקופת המדינה…
בעוד השוטר עסוק בשיח עם החבר שלי, שגם הוא קיבל ממנו הודעה דומה, ניגשתי לאשתי ואמרתי לה, מה בצע שנזרוק סכום כזה לריק, נקבל על עצמנו שאם לא נצטרך לשלם את הקנס ניתן סכום זהה לצדקה. סברנו וקיבלנו, וגמרנו בדעתנו שכך נעשה בעז"ה.
כעבור אולי עשר-עשרים שניות, פתאום עולים לרכב הנהג והחבר שלי ומודיעים חגיגית שבסופו של דבר פתאום השוטר חזר בו. הוא אמר שאם מישהו מהנוסעים היה חייב בבידוד היינו מקבלים קנס, אבל כיון שלא – הוא לא נותן לנו קנס!
זה היה ממש מוזר, הרי מצד החוק אכן היה 'מגיע' לנו קנס, וכבר הטרף בין שיניו של השוטר, ואיך פתאום החליט לעזוב אותנו לנפשנו?
מה שבטוח, הנהג התניע מיד והסתלק מהמקום לפני שהשוטר יתחרט… ואני מסתכל לכיוון אשתי ושנינו תופסים שזה פשוט עבד! ככה פתאום בלי רעש וצלצולים, וגם בלי שאף אחד מסביבנו יהיה מודע לזה, אבל הקב"ה שלח ידו ממרום והושיענו.
גם הנהג וגם החבר שלי לא הבינו ולא ידעו איך קרה הנס, יכול להיות שמאז הם כבר 'המשיכו הלאה' בחיים, אבל אנחנו הרווחנו בענק! הרווחנו שיעור מאלף בהשגחת הקב"ה ומופתיו, וכן, הרווחנו עוד אלף ש"ח בקופת החסכון שלנו לעולם הבא, מה שלא היינו עושים בלי השוטר (ה'מעצבן') הזה…
רק חשוב להבהיר: אנחנו ממש לא מיליונרים… את האלף ש"ח האלו לקחנו בהלוואה כדי לפרוע אותם לצדקה. אבל בחשבון פשוט, הרי אם היינו מקבלים קנס היינו גם כן לוקחים הלוואה כדי לפרוע אותו, כי קנס לא שייך לא לשלם, אז מדוע תיגרע מצוות הצדקה שלא ניקח עבורה את אותה הלוואה?…
בברכה
ש. לוי, בני ברק