יום שלישי כ"א באב תש"פ
כלי בישול מחרסינה – האם מותר לבשל בהם בפעם הראשונה ביום טוב?
בזמן הגמרא, היו כלי הבישול מחרס מיוצרים באופן שאיטומו של החרס לא היה מלא, ורק בעת הבישול הראשון נשלם האיטום, והנוזלים לא היו נפלטים עוד דרך דפנות הכלי בבישולים הבאים. ומסיבה זו, היה אסור לבשל בכלי חרס בפעם הראשונה ביום טוב, כיון שבכך הושלם ייצור הכלי, והרי זה כעשיית כלי ביום טוב.
ובנוגע לזמננו – לדעת השולחן ערוך, תהליך הייצור השתנה ולכן אין לאסור זאת עוד; ולדעת הרמ"א נהגו להחמיר בכך אף בזמננו. וכתבו האחרונים, שאף למנהג בני אשכנז, אין להחמיר בנוגע לכלי חרס המצופים זכוכית, כגון כלי חרסינה.
[שו"ע תקב, ד, ומשנ"ב כה]
גפרורים ופחמים – האם הם 'מוקצה' ביום טוב?
כפי שלמדנו, אסור ליצור ביום טוב אש 'חדשה', ולכן אין להצית אש בגפרור ביום טוב באמצעות חיכוכו במקום המיועד לכך בקופסת הגפרורים. ויש מהאחרונים שצידד כי מותר להצית באמצעותם אש חדשה, כיון שהאש נחשבת כקיימת וטמונה בגופרית שבראש הגפרור, ויוצאת לאויר העולם באמצעות החיכוך, אך אין הלכה כן.
ולמרות שאסור להצית באמצעותם אש חדשה, אין הגפרורים 'מוקצה' ביום טוב, ומותר לטלטלם כדין כלי שמלאכתו להיתר, כיון שהם ראויים לשימוש של העברת אש מאש קיימת; ומה עוד, שלענין 'מוקצה', יש לצרף את הדעה הנ"ל לקולא. ואף פחמים ונפט, יתכן שנחשבים ככלי שמלאכתו להיתר.
[ביאורים ומוספים דרשו תקב, 15]
האם מותר לטלטל ביום טוב פנס חשמלי דולק?
מנורה חשמלית, או תנור חשמלי, הפועלים ביום טוב, מותר לטלטלם. ומעיקר הדין, מותר לטלטל גם פנס דולק, אך יתכן שיש לאסור את טלטולו מחשש שמא מתוך הטלטול יטעו ויכבוהו, כיון שבימות החול רגילים להדליקו ולכבותו פעמים רבות.
ובנוגע למנורה, תנור וכדומה, שהופעלו ביום טוב באמצעות שעון, או על ידי גוי – יש שכתב שלכאורה יש לאוסרם מדין 'נולד' (ראה תקציר לשלשום); אך צידד לאידך גיסא, שמאחר ודרכו של זרם החשמל 'להיוולד' ולהיעלם בכל רגע מחדש, אינו נחשב לנולד, וכמו כלי המחובר מכמה חלקים אשר רגילים לפרקם ולחברם, שמותר לחברם בשבת, ואין זה נחשב לנולד.
[ביאורים ומוספים דרשו תקב, 15]