היום נלמד: הקריאה לעליה לתורה
יום ראשון כ"ז בסיון תשע"ו
הגבאי מבקש ממך לגשת לקרוא בתורה ואתה מתבייש - האם מותר לסרב?
מי שנקרא לעלות לתורה חייב לעלות, ואם נמנע מלעלות - הרי זו סכנה לקיצור ימים חלילה. ונחלקו הפוסקים אם האיסור והסכנה קיימים רק כשנמנע מחמת גאווה, זלזול במצוה, וכדומה, או גם כשנמנע מחמת בושה כלשהי. אולם, כשקיימת סיבה הלכתית שלא לעלות, כגון שקראו לו לעלות לתורה אחר אחיו - והלכה היא שאין לקרוא לשני אחים בזה אחר זה - אין בכך איסור ולא סכנה, ולא יעלה. ויש שהורה שבכלל דין זה גם מי שמבקשים ממנו לגשת ולקרוא בתורה - שלא יסרב, אלא אם כן לא התכונן לקריאה כנדרש, בקריאת הפסוקים פעמיים ושלוש בינו לבין עצמו, ויש בבית הכנסת אדם אחֵר אשר התכונן כנדרש. [סעיף א וס"ק א; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]
אדם שאינו יודע או שאינו מסוגל לקרוא - האם ניתן להעלותו לתורה?
אין להעלות לתורה אדם שאינו יודע לקרוא מעצמו מתוך הכתב; ובמקרה הצורך, כגון שמדובר בכהן יחיד בבית הכנסת, ניתן לקוראו, ובלבד שיודע לקרוא מתוך הכתב יחד עם ה'בעל קורא', אך אם אינו יודע כלל לקרוא מתוך הכתב, או שהוא כבד ראייה ואינו מסוגל לקרוא - אין להעלותו לתורה. ומנהג בני אשכנז להקל בדבר ולהעלות אף אדם שאינו יודע או אינו מסוגל לקרוא; ואדם כזה יקרא בעל פה יחד ה'בעל קורא'. ובקריאת פרשיות 'זכור' ו'פרה' צריכים אף בני אשכנז להחמיר ולקרוא רק למי שביכולתו לפחות לקרוא מתוך הכתב יחד ה'בעל קורא'. [סעיף ב-ג, ס"ק ד ו־יג, ושעה"צ ס"ק ו; ביאורים ומוספים דרשו, 12; וראה שם, 11]
כיצד קוראים לבן מאומץ לעלות לתורה?
מנהג בני אשכנז לקרוא לעולה לתורה בשמו ובשם אביו: "יעמוד פלוני בן רבי פלוני", ואין לבני אשכנז לשנות מנהגם. ואם הגבאי שואל את העולה לתורה לשם אביו, רשאי להזכיר את שם אביו ולענות: "בן רבי פלוני", כיון שבמקום הצורך הדבר מותר. וכשהגבאי קורא לאביו לעלות לתורה, יש אומרים שיאמר: "יעמוד אבי מורי פלוני בן רבי פלוני", ויש אומרים שיאמר: "יעמוד אבי מורי" בלבד. ובן מאומץ - יש אומרים שאין לקוראו עם שם אביו המאמֵץ אלא עם שם אביו האמיתי, ויש אומרים שאם הוא מוחזק בשם אביו מאמצו מותר לקוראו עם שם המאמֵץ, (אך ירשמו בפנקס בית הדין המקומי את שם אביו האמיתי). [סעיף ג; ביאורים ומוספים דרשו, 6 ו־9]